הרשמה לעדכונים

עדכונים על מסיבות, מוזיקה מצויינת וכל מה שטוב בטראנס הישראלי, אצליכם במייל לפני כולם!

חם בפורטל

מהרוק אל הטראנס והתרבות שבפסיכדליה

מהרוק אל הטראנס והתרבות שבפסיכדליה

לאור העובדה שמרבית אנשי הטראנס חובבים מוזיקה פסיכדלית בכלל ורוק משנות ה 80 ו ה 90 בפרט, החלטנו ללכת לבדוק את הקשר בין הזרמים המוזיקלים ולגשש קצת יותר לעומק בשביל למצוא את הסיבה שבגללה אנחנו כל כך מחוברים לזרמים אלה.

עולם הטראנס הוא כמו קערה אחת גדולה שמכילה בתוכה טעמים שונים ומשונים מהמון זרמים מוזיקלים אחרים, זהו גם היתרון שלו, הגמישות והיכולת להכיל פסיפס מגוון של צלילים ומקצבים מעבר לסטנדרד המקובל. כאשר מדברים על פסיכדליה במוזיקה או מוזיקה פסיכדלית, סביר להניח שהבליין הממוצע בנישה הקטנה שלנו ישער שמדובר במוזיקת טראנס אבל לא בהכרח כך הדבר, הזרם הפסיכדלי החל את דרכו הרבה לפני העידן הדיגיטלי והשורשים שלו הרבה יותר עמוקים ממה שאתם חושבים.

שנים לפני המהפכה הדיגיטלית (המצאת המחשב אם תרצו) המוזיקה הפסיכדלית כבר הרעידה אולמות ופסטיבלים מסביב לגלובוס בצעדיה הראשונים שהתחילו אי שם בתחילת שנות ה – 60 המוקדמות והעליזות. ההבדל הוא שהיא הגיעה מגיטרות ומקלדות ולא מעמדת ה Dj.

פסטיבל וודסטוק
בדרך לפסטיבל Woodstock, צלם לא ידוע

קצת רקע על הרוק הפסיכדלי

ללא מוסיקה קלאסית לא הייתה מוסיקת רוק, מבוב דילן ועד לאוזי אוסבורן, וותיקי הרוק וכרישי המטאל הגדולים יעידו אבל האם הרוק הפסיכדלי השפיע באופן ישיר על אותה מוסיקה שאנחנו כל כך אוהבים היום, הטראנס?

עוד בשנות ה- 60 הרכבים כמו קינג קרימזון, פראנק זאפה, ואפילו ביטלס באלבומם ריוולבר ניגנו לנו פסיכדליה מפוארת, מוסיקה שנכתבה בהשראת ובהשפעת משני תודעה כאלו ואחרים, בעיקר אל.אס.די. מוזיקה שמבשרת על עידן חדש באותה תקופה וחופש מוזיקלי עצום. הדגש היה באווירה, בסאונד ובעיקר בשבירת “מחסומים” מוסיקליים שהיו כעוגן יציב עד אותם ימים מופלאים של המהפכה, יש שיקראו לזה רוק פסיכדלי ויש שיקראו לזה פרוגרסיב רוק או רוק מתקדם, אחת הלהקות המצליחות ביותר היא כמובן פינק פלוייד, שפרצה לתודעת העולם דווקא עם האלבומים הכי פסיכדליים שלהם.

העידן הדיגטלי בהשראת הרוק הפסיכדלי

בשנות ה-70, להקת Kraftwerk הגרמנים החלו הראשונים לקחת את העולם האלקטרוני של אז למחוזות מהפכניים, עוד הרבה לפני שהיה קיים טראנס כז’אנר, היו אמנים שרצו ושאפו להגיע לאותה חוויה פסיכדלית שהרוק סיפק להם אבל באמצעים חדשים שהגיעו לעולם דרך ההתפתחות הטכנולוגית, עולם הדיגיטל.

בזמן שאמני רוק וותיקים הפכו את כלי הנגינה למשהו כמעט מקודש ולא היו פתוחים לשינויים הטכנולוגים הרבים שנכנסו לעולם ההפקה, היו להקות שהתייחסו לטכנולוגיה החדשה ככלי נגינה חדש, כזה שנתן להם יכולות מגוונות ומאתגרות ליצירה מזווית אחרת לגמרי.

שילוב הרוק המסורתי עם טכנולוגיית העתיד

ביחד עם מאגרי הסאונד הבלתי נגמרים שהעולם הדיגיטלי החל להציע, ככה גם הרעב להתקדם ולהתפתח התעורר בקרב האמנים שחיפשו איך להחיות את הקיים בעזרת מניפת הצבעים הבלתי נגמרת של החדש. אמנים כמו מייק פאטון, זמר על ומפיק נדיר (מיסטר באנגל, טומהוק, פפינג טום, פייט נו מור) עולה לבמה עם סאמפלרים, סינטים, ומה לא, טום מורלו, גיטריסט רייג’ אגינסט דה מאשין, להקת המטאל האמריקאית Korn משלבת רוק אלטרנטיבי ודאב-סטאפ כבר למעלה מ 20 שנה ולהקת המטאל Slipknot משתמשים בסמפלים שונים שמנוגנים ע”י נגן חדש שהצטרף רק בשנים המאוחרות יותר.

בסרטון, טום מורלו מציג את השילוב של האנלוג עם הדיגיטל על גיטרה חשמלית.

שילוב הרוק הפסיכדלי במוזיקת הטראנס

בימינו ניתן לראות המון אמני טראנס מוכשרים שבאו מעולמות הרוק, מטאל ורוק פסיכדל והם מושפעים ומשפיעים באמצעות המוסיקה שלהם על הדור הבא של הטראנס בצורה אבסולוטית, הבולטים מביניהם עוד מסוף שנות ה-90 הם דארק סוהו, שילוב של מטאל גיטרות אפל ופסיי טראנס לא שיגרתי. גם אינפקטד מאשרום מתהדרים לא מעט בריפים שלקוחים מעולמות המטאל.

אמנים נוספים שאימצו את הקונספט מהר מאוד הם סקאזי, בליס, אזקס, קוסמוסיס, שיבאקס ועוד רבים וטובים, המוסיקה שלהם משלבת גיטרות חשמליות באלבומיהם ובסטים לייב שלהם כמעט על בסיס קבוע ובכך הם מצליחים לעשות את השילוב הקדוש בין הרוק לטראנס וכל אחד בדרכו שלו, לסנכרן את שני העולמות.

בצורה לא מפתיעה, גם יוני אושרת (אייס וונטורה) ציין שנהנה מפטנרה ופיר פקטורי בראיון עם אייס ונטורה שעשינו בעבר, רגב Azax שילב בטראק Rain את הלהיט הענק של להקת הט’ראש סלייר Rain in blood. בנוסף אליהם, Sun project הגרמנים גם הם מטאליסטים שטיילו בחוף גואה ומאז חייהם השתנו לכיוון מוסיקת טראנס אבל אי אפשר לטעות כששומעים את הגיטרות והבס בשביל להבין מאיזה עולמות הם הגיעו.

עשרות רימיקסים לקלאסיקות רוק מכל הזמנים, שיטופי פעולה בין פרודיג’י לרייג’, רימיקס מושלם של ריאלטי טסט לקלאסיקה של Korn ושיתוף הפעולה האחרון בין אזקס לבנסון (משינה) רק מחזקים את הטענה.

אז למה כל כך הרבה אנשים מתחברים לקונספט?

התשובה ברורה, כי הזאנרים די דומים. נכון, ברוק ומטאל יש טקסט שמגיש לפעמים את הסיפור על מגש קסמים ברור לעין וטראנס כמוסיקה ברובה אינסטרומנטלית (בלי יותר מדיי שירה ומלל) מוציאה אותך למסע אחר, שונה אבל דומה ברצון של האמנים ליצר משהו ייחודי ומתנגד לזרם המרכזי ששולט במדיה הכללית, המוסיקה מהירה, לא מתפשרת ומורדת. בשני עולמות המוזיקה אין הבדלי מין, דת או צבע עור,כולם באו מאהבה משותפת והופכים בזמן הארוע לשבט עצום. יש שיגידו שבשני המיקרים ישנה האפשרות גם -לחוויה רוחנית ופסיכדלית.

עבדכם הנאמן התרסק בהרבה פסטיבלי טראנס בארץ ולא מעט פסטיבלי מטאל באירופה, ניתן לומר שיש בשניהם המון מכנה משותף, האנרגיה מטורפת והמאוד חיובית, החיוכים הלא פוסקים ותחושת הביחד, גם בפוגו של 5000 איש, המוסיקה מקפיצה ומרקידה, כל אחת בדרכה.

האם זה טרנד חולף או יחסים לטווח ארוך?

כשמדובר בשילוב בין כלי נגינה לאלקטרוניקה כולנו יכולים להיות רגועים, כי ג’ונו, אוזריק, שפונגל ועוד המון עושים זאת כבר מספר עשורים ואיך שזה נראה, לא הולכים לשום מקום.

שפונגל הופעה חיה
שפונגל בהופעה חיה, צילום cl valente

כתיבת תגובה

הצטרפו לקהילה

נדאג לעדכן אותכם במסיבות הכי מחשמלות והסטים של הדי ג’יים הכי חריפים. בום!