הרשמה לעדכונים

עדכונים על מסיבות, מוזיקה מצויינת וכל מה שטוב בטראנס הישראלי, אצליכם במייל לפני כולם!

חם בפורטל

ראיון עם הרכב – Bell Size Park

ראיון עם הרכב – Bell Size Park

בל סייז פארק הוא ללא ספק אחד ההרכבים מהבולטים והוותיקים יותר בתרבות הטראנס העולמית, עם כמות מכובדת מאוד של רליסים בז’אנר הגואה טראנס הם הצליחו לצאת מעבר לגבולות ישראל ולבמות מכובדות ביותר מסביב לכדור.

בין חברי ההרכב המקורי נמנעים יואב רגב, רוני בורלא ושלומי קאופמן שאותו תפסנו לשיחה אחד על אחד בשביל להכירו אישית ולשמוע על הפרוייקט קצת יותר לעומק מאז תחילתו ועד היום.

בואו נצא לדרך, קריאה מהנה…

ש. אהלן שלומי, איך החיים, מה עושה בימים אלה ?

עובדים חזק באולפן על האלבום החדש של בלסייז פארק וכמובן משדר בכל לילה את התכנית שלי ברדיוס 100 אפ אם.

ש. שאלה שעניינה אותנו כבר די הרבה זמן, למה דווקא השם Bell Size Park ?

שאלה מצויינת, בלסייז פארק היא שכונה נחמדה בפרברי לונדון שנהגתי לבקר בה די הרבה באמצע שנות ה 90, שמפרידים את השם ל 3 הברות בל+סייז+פארק מתקבל: “מנחת בגודל פעמון” מה שנחשב בקרב קהילת חובבי העבמים כסימני נחיתה של עב”ם, כל זה התחבר לנו מאוד לכל התקופה של הניו אייג’ (העידן החדש) שאיפיינה מאוד את תחילת/אמצע שנות ה 90.

ש. ספר לנו על הטריגר הראשון שגרם לך להתחיל ליצור מוזיקה ?

בסוף שנות ה 80 נהגתי להשתעשע בבית ביצירת מאש אפים בלייב, הייתי ממקסס תקליט עם לופ אלקטרוני בפטיפון אחד יחד עם שיר של להקת הקליק בפטיפון שני, התוצאה נשמעה כמו משהו אחר, מהפנט ,חדשני, אמרתי לעצמי באותו הרגע כשהזמן יגיע אני חייב לנסות לכתוב מוסיקה משלי, מקורית.

ש. למרות שהאלבום הראשון היה מוצלח מאוד, התפרקתם בשנת 97, מה קרה שם בדיוק ?

האלבום הראשון היה נפלא וסופר מוצלח מבחינה מסחרית, מכרנו בסביבות 8 אלפים עותקים רק בישראל, בי אן אי הלייבל שהחתים אותנו היה באותה התקופה במירוץ מטורף מול פונוקול והליקון, כולם החתימו אמני טראנס, גואה טראנס היה הדבר החם מה שיצר “פקק” של אמנים בכל לייבל, כשגילינו שאנחנו נבלעים בים של אמנים והחתמות בבי אן אי זה הבהיל אותנו, הבנו שמתייחסים אלינו כאל אמצעי ולא כהרכב מוביל, זה גרם לרוני בורלא וליואב רגב שותפי המקוריים להרכב להתייאש מהמצב ולעבור לפרוייקטים אחרים וככה זה נגמר לצערי.

ש. ומה עשית מאז הפירוק ועד האלבום השני ב 2014 ?

בשנת 1998 הייתי האמן הישראלי הראשון ששחרר אלבום דראם אנד בייס וטכנו תחת השם: FIRST MAN ON MARS האלבום המלא שוחרר באגנוזיה רקורדז תחת ההפצה של NMC.

המשכתי לפעול תחת אותו השם ולהוציא רמיקסים וקטעים מקוריים בלייבלים ביניהם רמיקסים זוכי פרסים כמו תחרות הרמיקסים להרכב הנורווגי המפורסם: FLUNK בו זכיתי במקום הראשון ולרליס עולמי, עד שנת 2009 סירבתי בכל תוקף לחזור ולעשות טראנס זה היה נראה לי יומרני.

בל סייז פארק בטינקרבל
צילום: רוי חלף

ואז בשנת 2010 הזמינו אותי להופיע בבלגיה בעקבות התחיה המחודשת של הגואה טראנס, שעליתי להופיע על הבמה בבלגיה וראיתי את האהבה העצומה וההערכה לבלסייז פארק החלטתי לחדש את הפרוייקט, מכיוון שחברי המקוריים רוני ויואב כבר לא בעסקי המוסיקה החלטתי לצרף להרכב את דודו קומנשין כנגן הגיטרה וכשותף יצירתי.

ש. איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים ?

קשה לי כרגע לומר, שוק המוסיקה העולמי הוא נע ונד, מדובר בתחום מאוד קשה ומחייב, אני מקווה שבלסייז יהיו באיזור גם בשנת 2022 אולי… אני בטוח אמשיך ללמד הפקה וכתיבה אלקטרונית אצלי באולפן,זה בטוח.

ש. בלי קשר למוזיקה, איזה תחביבים יש לך מחוץ לאולפן ?

אני אבא ל 2 בנים ככה שהמשפחה זה התחביב העיקרי, אבל כמובן שיש לי גם חיים 🙂 אני מתאמן כבר 10 שנים באיגרוף תילאנדי ואומניות לחימה, (כולל 2 קרבות K-1 מקצועיים) ובכלל אני חובב ספורט מושבע.

ש. מההתרשמות שלך, במה שונה הקהל של תחילת הקריירה ב 94 בהשוואה לקהל היום ?

הקהל בשנים 89-94 מתאפיין באהבה אמיתית לגואה טראנס, מדובר בהמון אנשים שבעצם היו הראשונים לחוות מסיבת פול מון אמיתית עוד לפני ההמונים וההתמסחרות של הז’אנר שהתאפיינה בשנים 97-2000

1994 בימים שהגואה טראנס היה תמים ומאוד איכותי, היית מגיע למועדון “בבל” שהיה ממוקם מתחת לגשר מעריב והיית שומע את אבי ניסים (אסטרל ,SFXׂ) מנגן ל 50 איש במועדון אפלולי, במסיבה שעברה מפה לאוזן, זה היה אמיתי, מקורי, חדשני, לא ממוסחר, מוסיקה איכותית לאנשים איכותיים, זו היתה התדמית של הגואה טראנס בתחילת דרכו.

בל סייז פארק bell size park party israel
בל סייז פארק – אי שם במדבר

ש. ובמה שונים היוצרים החדשים ביחס ליוצרים של פעם ?

חס וחלילה שלא יפגע אף אמן כי יש רבים וטובים שעובדים קשה על המוסיקה ומשקיעים את כל נשמתם אבל חלק מהיוצרים החדשים דוגלים בקיצורי דרך טכנולוגיים על מנת להגיע לתוצאה ומהר, בשנות ה 90 היינו יושבים שנה על אלבום, היום יש אמנים עושים את זה בשבוע…וזה גם נשמע כך.

ש. המסיבה הראשונה שלך בתור בליין, ספר לנו עליה…

למען האמת אני התחלתי לתקלט כבר בשנת 1986 ככה שהייתי ברוב הפעמים האיש מאחורי המוסיקה, אבל זכורות לי המון מסיבות מצויינות, באחת שמאוד נהנתי וגם ניגנתי בה היתה מסיבת החימום ל PRODIGY בשנת 1994, זו היתה בעצם מסיבת טראנס “מאושרת” בחסות ההופעה, זו היתה חוויה מטריפה, ניגנו שם מלבדי גם רוברט גיטלמן וההרכב המעולה EMPIRION, זו היתה חוויה מדהימה.

ש. ועל הדרך, ספר לנו על החוויה הכי מוזרהמיוחדת שיצא לך לחוות באחת ההופעות שלך…

זה היה לא מזמן ממש לפני 4 חודשים ניגנו ביער מיסטי ואפל בפורטוגל בפסטיבל יחד עם דנשי דנשי ועוד אמנים, ישנו בכפר פורטוגלי קטן מימי הביניים מוקף הרים, נחלים ויערות,בשעה 02:00 הגענו לנקודת המפגש עם המארגנים בכניסה לכפר על מנת שיקחו אותנו לסט שלנו בפסטיבל… אבל אף אחד לא בא… מסתבר שהנהג השתכר ונרדם במסיבה,וככה בשעה 03:00 לפנות בוקר בקור מקפיא באיזור שכוח אל אני ודודו עם הציוד עלינו מתחילים במסע ניווטים ברגל לכיוון המסיבה שנמצאת אי שם בהרים… בטעות הגענו לבית קברות אפל ועתיק משנת 1675 בקצה השני של הכפר… אבל לסיפור יש גם סוף טוב, הגענו בסופו של דבר להופעה שלנו בזמן…

ש. בתור יוצר עם מעל 20 שנה וותק, איזה טכנולוגיה לדעתך הכי טובה ליצירת מוזיקה, הישנה או החדשה, למה ?

אני חושב ששילוב של השניים יכול להוביל לחוויה מוסיקאלית מדהימה ולתוצאות מרגשות: אנלוגי ודיגיטלי, זו דרך ההפקה שלנו.

ש. ציין 3 אלבומי טראנס שלדעתך מובילים את תרבות הפסיכדליה קדימה משחרית הימים…

האלבומים הנ”ל הם לא בדיוק נחשבו בזמנו לטראנס אבל הם האלבומים שפרצו את הדרך ובנו את כל הז’אנר לדעתי:

FRONT 242-FRONT BY FRONT – 1988
THE ORB-The Orb’s Adventures Beyond the Ultraworld – 1991
APHEX TWIN-SELECTED AMBIENT WORKS 85-92 – 1992

ש. ממה שאנחנו רואים מהצד, כמות הגיגים שלך בחו”ל הרבה יותר גדולה מבארץ, מה הסיבה לכך ?

בלסייז פארק תמיד נשמעו אחרת מההרכבים האחרים, הסגנון שלנו מאוד מורכב והטראקים מאוד מושקעים מבחינת הסיפור שהם מספרים ומבחינת שכבות הסאונד והצלילים, בחו”ל אוהבים אותנו בגלל זה, בארץ לצערי רובו של הקהל וההפקות מחפשים ריגושים מהירים: “קיק, באס, דרופ וקדימה לטראק הבא”, כדי להופיע בפסטיבלים גדולים בארץ העומק וההשקעה המוסיקלית לצערי לא מספיקה… ובחו”ל לשמחתי זה אחרת יש עדיין את האהבה ןהתשוקה למוסיקה מורכבת ומעניינת כפי שהיה בשנות ה 90, כשאנחנו מופיעים בבלגיה (כמו לפני חודשיים) אנשים קונים כרטיס כדי לראות את בלסייז פארק, כל ההופעות שלנו בחו”ל הן סולד אאוט באנשים שמגיעים במיוחד בשבילנו וזה מאוד מרגש ואנחנו אסירי תודה על כך.

ש. ולסיום, תן כמה טיפים ליוצרים החדשים שקוראים את הראיון הזה.

לא להפסיק להאמין…

כתיבת תגובה

הצטרפו לקהילה

נדאג לעדכן אותכם במסיבות הכי מחשמלות והסטים של הדי ג’יים הכי חריפים. בום!