הרשמה לעדכונים

עדכונים על מסיבות, מוזיקה מצויינת וכל מה שטוב בטראנס הישראלי, אצליכם במייל לפני כולם!

חם בפורטל

ראיון עם אחת מוותיקות השבט והאמנית Gula K

ראיון עם אחת מוותיקות השבט והאמנית Gula K

בזמן האחרון יותר ויותר אמנים ודי ג’יים וותיקים מתחילים לחזור לעניינים ולהצטרף לליינאפים ברחבות השונות בארץ. אחת מהן היא Gula K שמוכרת בתרבות הטראנס המקומית כבר מתחילת שנות ה 2000 דרך סטים בלתי נשכחים באירועים מהטובים שהתקיימו על אדמת הקודש.

את גלית הכרנו היכנשהו ב 2004 כשהייתה מנגנת בליין משותף שלנו עם מיטל פנחס ואלי בלצן (די ג’יי זומבי) בשם Progressive Thursday וכבר אז היא הצליחה לתפוס את האוזן שלנו עם טעם טיפה שונה וטיפה יותר מתחכם. והנה היום, היא חוזרת בגדול לרחבות ומביאה עמה משב רוח רטרו עוצמתי ואנרגיה נשית חזקה.

בשיתוף פעולה עם קבוצת הנשים “אחיות לרחבה” שעושות חיל לקידום האג’נדה הנשית ברשת ומעבר לה, החלטנו לפנות לגלית ולשמוע עליה קצת יותר לעומק, מעבר לעמדה. קריאה מהנה…

ש. ספרי על עצמך ברמה היותר אישית.

ת. גלית קידר שמי המלא – גולה שם חיבה שהיה לי מהבית. מתייחסת לעצמי כאדם בלי גיל מסויים, אם זה ממש חשוב למישו את המספר אפשר למצוא 😉

גדלתי ברמת השרון, רקדתי במסגרות מקצועיות והייתי בכתת מחול, בצבא הייתי קשוחה, מכ״ית חיר (טירונים) רובאי 7 וכל העניין הזה, למדתי שנה משחק באונ׳ תל אביב, דיילת באל על 5 שנים בזמן שהסבתי את לימודי המשחק למדעי ההתנהגות בסוף שנה שלישית.

המסע שלי אל תוך עולם התקלוט הוא בעצם תחילת המסע שלי אל עצמי ולהכרות עם האדם שאני, רוצה להוכיח עצמי, נחושה להיות הכי טובה ותמיד בז׳אנרים שנחשבים גבריים, אופנועי שטח למשל. זאת הייתה תקופה רצינית, גלישת גלים, כל ההתבגרות שלי, ואחרי, כדורגל – כשהייתי בן (א עד-ו בערך) אז המקום הזה של להיות דיג׳אית אישה בתוך קליקה של גברים היה מוכר לי אבל רציתי שוב לדעת הכל אז הלכתי ללמוד סאונד אצל יואב גרא- 4 שנים ותעודת הנדסאי. המשכתי ללמד שם קיובייס וככה התמקצעתי לאט לאט ובנחישות בעבודה על סיקוונסרים ועבודת אולפן משם המשכתי ליצור כל השנים.

בקיצור – אני מגדירה את עצמי אמא, רוחנית, מוזיקאית, אוהבת אדם ,עולם וטבע.

גולה K

ש. אחרי כל כך הרבה שנים של הפסקה, מה גרם לך לרצות לחזור ולנגן שוב?

ת. אף פעם לא באמת הפסקתי. באולפן לאורך כל הדרך המשכתי לעבוד (ב2015 יצא הטראק שלי עם קפטן הוק – consciousness).

היו תקופות שפחות והיו יותר, כשהתחלתי לבנות משפחה נסענו לשנתיים כמעט לגואטמלה עם הילד הראשון וחיידק המסיבות כמובן שגרם לי גם שם לנגן בליינים שונים ומסיבות. כשחזרנו לארץ לפני שילדתי את בני השני, החלטתי להכניס גם אירועים כמו חתונות מסיבות פרטיות והפקות שונות.

הרבה מהסגנונות שפעם היו מחתרת הפכו להיות ממש מיינסטרים, כל כך מיינסטרים שדודה שרה מבקשת ממני כבר ב 10 טראנסים בחתונה.

עשיתי כמה שנים של באמת ללמוד מקצוע חדש כי העניין שונה לגמריי, גם מבחינת התוכן וגם הטכניקה. עבדתי כמעט שנתיים עם מוזיקה פלוס ובמקביל תיקלטתי אבל הרבה פחות ובעיקר במסיבות וליינים שונים. ניגנתי הרבה טכנו ומינימל ועכשיו כשהילדים קצת גדלו, חזרתי בפול פאוור לאהבה הישנה.

ש. לאחרונה התחלתם מיזמם חדש בשם “מסיבות טראנס על טהרת הנשים”, ספרי לנו עליו.

ת. חברה מאד טובה שלי נטלי חביב הזמינה אותי בטו באב הקודם לנגן במסיבת נשים, אני מודה שבהתחלה זה היה נשמע מוזר, ניגנו קרן רון דיאנה ואני. מסיבה שהתחילה בערב ונמשכה עד הבוקר (ניגנתי סט מ 1 בלילה עד 6 בבוקר), האנרגיות היו מחשמלות ועוצמתיות בנשיותן, אנרגיה מאד מדויקת ושונה ממסיבות רגילות, נשים שאוהבות לחפור ותכלס אין להן איפה. תחשבו על זה, אנחנו הולכים למסיבה ולוקחים את זה כ״כ כמובן מאליו ויש כאלה שמטעמים שונים אין להם את האפשרות.

היה תענוג ברמות שלא הכרתי, התאהבתי בהן וברחבה נשית מאז ניגנתי בכמה וכמה מסיבות כאלה ושוב היה נהדר כל פעם, וקלטתי שהתנועה הנשית לכיוון בילוי משותף הולכת וגוברת ושלכל קבוצה יש אופי וגוון משלה. נשים בטראנס – בניהול רביק ועדי ברק סובול שעושות עבודת קודש בקהילת הטראנס וקהילת הנשים בפרט – יש חשיבה קהילתית ועשיה חברתית מאד משמעותית ,תמר גרסי ואחיות לרחבה – נשים שעושות למען ופועלות לקירוב ואחדות, הן גדולות בעיניי.

לפני כחודש חודש וחצי פנתה אלי בחורה שלא הכרתי, אלה בן אברהם, המהממת, ואמרה שהיא רוצה לעשות מסיבה ושהיא תשמח שאנגן, נפגשנו הכרתי בחורה מקסימה עם חלום שהתאים בדיוק לחלום שנרקם בי, לאחד את כל הגוונים האלה לכדי אירוע, לגרום לנשים שסביבינו להיות חוד החנית של אנרגיה חדשה, שמאופיינת באחדות ואחווה, אני יודעת שזה נשמע בומבסטי – אבל זה מה שזה.

אני רוצה נשים מקהילות שונות שיתחברו, יחוו אחת את השניה ואת עצמן לרגע בלי הקונטקסט המשפחתי, בלי השגרה, פשוט באיזה פנטזיה קצרה שתיקח אותן אל מחוזות עצמן. והנה זה קורה, כל אחיותיי התגייסו כולן עוזרות מרימות ומפרגנות וכל השאר פשוט קורה מעצמו כמו קסם.

ש. בתור אחת מוותיקות שבט הטראנס הישראלי, מה לדעתך מבדיל את מסיבות הטראנס של היום ביחס למסיבות של פעם?

ת. פעם פשוט היה פחות. פחות מהכל ומתוך כך רוב המסיבות היו מחתרת.

מה שהיה יותר זה דיג׳ים, דיג׳יים שהם ההדליינרים והליינאפ מורכב ברובו מדיג׳יים ולא אמנים, פה ושם אומן. זה אומר מבחינתי שהטיול שאני יוצאת אליו ברחבה בהכרח שונה, יש סיפור לרוב יותר מעניין וסוחף מאשר לייב סט של אומן. אני מדברת באופן כללי כמובן שיש אמנים שהסט שלהם זה סיפור מעניין, מסתורי ולא צפוי (למשל אומנים כמו-יולי פרשטט וג׳יימס מונרו).

כמות האנשים במסיבות עצמן, בפסטיבל בום 2000 היו 10 אלף איש. הסגנונות השונים פרסו זרועות והתפצלו לעוד סגנונות, הקהילות גדלו כלומר קהילת הגואה טראנס, הפרוג, הדארק והטכנו כך שיש להם ממש סצנה משל עצמם.

גם השמות היו קצת שונים. הרבה מהסגנונות שפעם היו מחתרת הפכו להיות ממש מיינסטרים, כל כך מיינסטרים שדודה שרה מבקשת ממני כבר ב 10 טראנסים בחתונה.

ש. צייני 3 אלבומים מאז ומעולם שעיצבו את טעמך המוזיקלי

ת.

Radiohead – Kid A

Pink Floyd – Dark Side Of The Moon

X-Dream – Panic in Paradise

XV Kilist – XV Kilist

Shpongle – Tales of the Inexpressible

ש.   ספרי לנו על מסיבה אגדית שזכורה לך יותר מכל מסיבה אחרת, למה דווקא היא?

ת.  אגדית?

לא אירוע שניגנתי בו אבל היה מטורף מבחינתי, ההתכנסות בכיכר רבין תנו צ׳אנס לטראנס של אשר חביב. כמו כן, פארק תמנע ומוקשה אינדיגו 2012. האמת שהדוף האחרון היה בשבילי אחד החזקים. משהו בבשלות שלי ובבטחון העצמי השתנה, הרגשתי אחדות שלא חשתי בעבר עם המוזיקה עם, הקהל, זה הופך להיות אגדי כשיש את הסינרגיה הזו ואתה חש פשוט אחד עם הכל. עם הצלילים עם החשמל עם הסידיג׳ייז, אני חושבת שאני מכורה להרגשה הזו.

היו הרבה מסיבות אגדתיות אני חייבת להודות.

ש. מוטו שמוביל אותך בחיים…

ת. “דברים עושים באהבה או לא עושים בכלל”.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

הצטרפו לקהילה

נדאג לעדכן אותכם במסיבות הכי מחשמלות והסטים של הדי ג’יים הכי חריפים. בום!