פסייביאנט, צ’ילאווט, דאונטמפו ומה שביניהם

פסייביאנט, צ’ילאווט, דאונטמפו ומה שביניהם

כחלק מהרצון שלנו לקדם תתי ז’אנרים שקשורים בצורה הדוקה לטראנס המסורתי ובעלי זיקה חזקה לזרם הפסיכדלי, היום נעבור על אחד הזרמים המרתקים והעמוקים יותר של הנישה הקטנה שלנו, הדאונטמפו. 

מוזיקה אלקטרונית מהירה וקשוחה לא בהכרח מתאימה לכולם. למי שאוהב להירגע, להתרגש, להסתקרן ולעוף במחשבות עם BPM נמוך וצלילים מכושפים, יתחבר מאוד לפסייצ’יל, אמביינט, גליצ’ ודאונטמפו כבר מהצליל הראשון. סגנונות אלו היו פופולרים ומובילי דיעה לסקרנים וחובבי האנדרגראונד כבר מתחילת דרכו אך לאור הרעב המתגבר של צרכני המוזיקה האלקטרונית לתוכן בוגר ואיכותי יותר, אנו שמים לב שהוא רק הולך ומתפתח בשנים האחרונות.

אלבומים ומיקסים מעולים כאן > פסייצ’יל אמביאנט ודאונטמפו

מה זה דאונטמפו וצ’ילאווט בעצם?

סגנונות מוזיקליים שנוצרו כדי להרגיע או ליצור אווירה נינוחה מצד אחד אך גם לרתק את המאזינים למלודיות מיוחדות שמקבלות מקום מרכזי (ברגע שהבאס והקיק יורדים קצת בעוצמה) לרוב בשילוב מקצב אלקטרוני בסיסי ועמוק, סינתיסייזרים וכלים חיים מרחבי העולם.

ניתן למצוא מגוון דוגמאות משנות ה- 60 ועד שנות ה- 90 למוזיקה עם מאפיינים אלו אך יריית הפתיחה שהשרתה כמות גדולה של השראה על אמני דאונטמפו מסביב לעולם הייתה כש Enigma פרצו לזרם המרכזי, מקצבים חזקים ואיטיים עם מוזיקה כנסייתית ומגוון כלי נגינה חשמליים וחיים שהציעו גישה קצת יותר אינטימית ועדינה לסצנה האלקטרונית.

אחריהם באו עוד ענקי צ’ילאווט ואמביינט, הרכב מהאהובים עלינו אישית, AIR שבאו עוד יותר מדוייקים מקודמיהם ופונים לקהל הרחב יותר עם מוזיקה עדינה אך הרבה יותר מגוונת שמכילה פיסות סאונד מעולמות רבים.

בזמן שלהקות אלו עשו להם שם בבמה העולמית וכל אמא וסבתא שמעה אותם בדיסקמן, התפתחו האמנים והלהקות היותר מחתרתיים שאנו מחפשים, כאלה שהותירו חותם עמוק על כל סגנונות המוזיקה האלקטרונית מאז ועד היום.

איפה הכל התחיל?

מרגע שהומצא הסינתיסייזר הראשון (1876) אנשים חיפשו ליצור צלילים מיוחדים, מרגיעים ומיוחדים כל כך שיקחו את המאזין למסע תודעתי מתוחכם יותר מכל מה שהוא הכיר עד היום. אוהבי הקצב האיטי יצרו בתחילת שנות השישים מוזיקה ליוגה, להרגעת תינוקות וליצור אווירה במסעדות, מעליות, אירועים וכו’.

בסוף שנות ה- 60 ותחילת\אמצע שנות ה- 70 עולם המוזיקה עבר שינוי גדול בעקבות מגוון אירועים וחומרים משני תודעה כמו מלחמת וייטנאם, המלחמה הקרה, LSD ועוד… הסגנון הלך והשתכלל לכיוון יותר פסיכדלי עם להקות כמו טנג’רין דרים, בריאן אינו (שבכותרת לאלבום המוצג כאן בעצם קבע את השם שמלווה את הז’אנר עד היום) וקראפטוורק שהיו חלק אינטגרלי בתקופת הדארק אייטיז.

וככל שעבר הזמן הסינתיסייזרים השתפרו והשתדרגו האנשים נפתחו לעולמות מוזיקליים חדשים בעקבות התפתחות סגנון הטראנס וההשפעות של גואה עד ליצירת מגוון סגנונות הדאונטמפו שיש לנו כיום.

צ’ילאווט

הצ’ילאווט מוריד את הקצב והמהירות של התדרים במוח, מרגיע את הרקמות העמוקות ותחת התנאים הנכונים יכול גם להכניס למצב מדיטטיבי מאוד עוצמתי. הוא אבן היסוד של כל הנישה המוזיקלית הנמוכה ואחד מהאלה שאין להם באמת צורה או צבע והם משתנים ללא סוף.

דאונטמפו ופסייצ’יל

אחד מהזרמים היותר מעניינים שצמחו מהארכיטקטורה של הדאונטמפו הוא הפסייצ’יל. הייחודיות של הפסייצ’יל היא בעיקר השילוב המצויין בין הצ’ילאווט המסורתי לצד נגיעות הסאונד הפסיכדלי של הפסייטראנס רק בגרסתו הנמוכה יותר.

פסייביאנט

אחד מהשיאים של המוזיקה ה”איטית” הוא ללא ספק הפסייביאנט שלאור ההצלחה הרבה של הפסייצ’יל, משך קהל נוסף שדרש את אותה הגברת רק בשינוי אדרת ושתבוא חגיגי מאוד! בניגוד למקורותיו, הפסייביאנט הוא תת-ז’אנר שרוקד על שתי חתונות, גם עדין ופסטורלי עם סאונד מרחף ואוורירי אבל גם משלב את המקצב המהיר יותר של הפסיי והגרוב המתפתח.

כמובן שהאמנים שמוצגים כאן אינם היחידים בז’אנר הכללי אך הם מהווים מקפצה לבריכה העמוקה של המוזיקה האלקטרונית המהפנטת והמרגיעה, המפעילה את גלגלי המוח ואת מנועי הדימיון בלי יותר מידי טירוף ושגעון.