Cuddlesסיקור אוסף וראיון עם יורקן – פסטיבל עץ החיים 2015
למי שיצא להרגיש ולחוות את האנרגיות הקוסמיות שמרחפות באחד הפסטיבלים מהמעניינים ביותר באיזור, Tree of Life כנראה יתחבר בצורה הרמטית לאוסף הזה. יניב בן ארי המוכר בשם הבמה שלו U-Recken הכין מצבור צלילים מהטובים והחריפים ביותר שלקחו חלק בלתי נפרד בתהליך יצירת האווירה והאופי של הפסטיבל שלו בטורקיה.
לפני שניגש לסיקור עצמו, השגנו עבורכם ראיון בלעדי של U-Recken בעקבות שיגור האוסף החדש:
ש. מה הניע אותך להוציא את האוסף הספציפי הזה ואיך ההרגשה עכשיו אחרי שהוא יצא סוף סוף ?
ת. אני חושב שכל פסטיבל שמכבד את עצמו עם ארסנל של אמנים מכל הסגנונות מן הסתם גם יוציא אוסף שישקף את הקו המוזיקלי שלו. .מרגיש מעולה ונכון,המון תודה לליבל המדהים שלי(דאקרו)שתמיד נמצא שם לעזור.
ש. בשמיעה ראשונה מיד שמים לב שהאוסף מאוד אקלקטי ומגוון, למה בחרת דווקא ברשימת הקטעים הללו ?
ת. אוסף כמו סט צריך לגרות אותך להקשיב עד הסוף.קיבלתי המון קטעים ובחרתי את מה שהכי התאים לי לזרימה טובה,התחלה אמצע ואין סוף.
ש. לפי דעתך האישית, איזה מהטרקים באוסף הוא הטוב ביותר ? (ואל תגיד שכולם, תמיד יש את האחד הזה שעושה קצת יותר נעים בבטן) (אנחנו מתעקשים!).
ת. אני מאוד אוהב את הרמיקס של קאלי לאלקטריק יוניברס (one love)אמן מעולה מבאר שבע שאני מאוד מעריך.
ש. השמועות אומרות שפסטיבל Tree of Life לוקח הפסקה ב 2016, שתף אותנו מה התוכניות העתידיות שלכם ?
ת. אני מרגיש שמיציתי בטורקיה.כמה שהמקום מדהים אני ממשיך הלאה וקדימה.
2016 שנה של בום בפורטוגל וסיבה טובה בשבילי לנוח וחזור לפורום מלא באולפן.
2017 לעומת זאת אנחנו נחגוג שנה חמישית בתחילת העונה על חוף מדהים ביוון.
ש. ובלי קשר, מה לדעתך חסר היום מבחינה מוזיקלית בעולם הטראנס ומה יש יותר מדיי ?
ת. יותר מדיי דרופים?
לא חושב שחסר כלום,יש מקום לכולם.
ש. בתור יוצר, האם המצב המדיני הטעון (מאוד!) לאחרונה משפיע על תהליך יצירת המוזיקה שלך ?
ת. ממש לא.ההפך. סתם מבעס שדופקים אותנו פה, ראיתי מגש הכסף ונכנסתי לדיכאון מה שתמיד מביא מוזות ;-)
ש. ובנימה זאת, מהו המסר החזק ביותר שהיית רוצה להעביר לעולם הטראנס בימים אלה ?
ת. תעשו כל יום משהו טוב מהלב בשביל מישהו אחר, ככה בלי אינטרס כי רק אהבה תנצח.
ועכשיו לסיקור האוסף עצמו – פסטיבל עץ החיים 2015
1. Sonic Entity – Akasha Field
פותח את האלבום ניקולא הסרבי המשוגע, בטראק פרוג-פסיי קלאסי במובן הטוב של המילה. בס נוסע, קיק שמן, סנייר נעים, ותכלס כל מה שטוב במוסיקה. העלייה הראשונה לקראת ארבעת הדקות הראשונות פותחת מסע שלם של קרחנות, כי מה שבא אחריו חייב ווליום גבוה. ניקולא המופלא הזה מייצר טראקים, רליסים ורימיקסים כמו פיתות כבר מ2008, וניתן להיתקל בסטים שלו בפסטיבלים השונים בעולם. פתיחה מבטיחה אז הציפיות שלנו גבוהות.
2. Plasmotek – Soulwire
את הבחור הצרפתי הזה אתם חייבים להכיר! המוסיקה שלו משלבת טראנס של ה”יום” וטכנו של פעם, ככה שכל טראק שלו מרגיש כמו שיחה בין העבר להווה, גם כאן הפתיחה שמרגישה מעולמות רחוקים, אפלים ומלודים בוא זמנית. כאילו כל השתי דקות הראשונות של הטראק מרגישים כמו מועדון תל אביבי שלא בטוח שהייתם סגורים לאן הערב יקח אתכם שם. ואז, באלגנטיות יצאתם לפתע לאוויר הצח, לקחתם הכוונה מחברה טובה ויצאתם ליער, כי איפשהו בדקה הרביעית כבר אי אפשר להפסיק לרקוד, טראק מדוייק, מלא סמפלים מעולמות שונים, אחד כזה שמעלה חיוך לנוחך הידיעה שאנחנו רק בטראק השני.
3. Imaginarium – Intoxicated
זוכרים את ניקולא שפתח את האלבום ?
ניקולא לא רק איש אשכולות, הוא גם ניכן ביכולות גיוון נדירות ויודע לעשות חומרים שונים בכל פרוייקט בוא הוא חבר, כאן הוא הולך לצד החזק שלו לדעתינו, הפסיי טראנס שעולה גבוה מחמיא לבחור שלנו, הברייק בדקה החמישית מפוצץ מוחות, מכין כמו שצריך לבאלגן, שמגיע מהר ובזמן להעיף אותנו במרחבי הדיליי והפילטרים שמשתוללים בחלל. לבחור יש חומרים טובים מאוד
לחובבי הז’אנר. שלא תגידו לא אמרנו.
4. Electric Universe – One Love – kali remix
צמד הגרמנים הוותיק חוזר ברימיקס מפוצץ של יקיר אוחיון הלא הוא Kali, רימיקס משגע שועלים וגם יונק דבש קטן, כל מפיקי הפסיי צריכים פשוט להקשיב וללמוד, אינטרו מאופק, שנכנס תוך דקה לטראק מאופק, ולמה מאופק? כי הוא תוך פחות מדקה סוחף את המאזין לתוך מערבולת של צלילים, הכל נעים, ומעלה את הראש להסתכל על התיקרה, וגם מרגיש נוח להגביר, תוך שתיים וקצת דקות הרגיעה מגיעה, וזהו, כבר לפני הדקה השלישית לתוך הטראק המלחמה מתחילה, הבס רועם, הקיק בועט, והסינטי מקפץ ,כמו האח הקטן של החבר ההוא שהצטרף למחתרת ראשונה בחייו.
בדקה הרביעית שוב ירדנו, ולמה זה???
כי יקיר חוזר תוך דקה לסחרר אותנו עד סוף הטראק, גאווה מקומית לאלבום.
5. Bitkit vs Tropical Bleyage – Tsikama
פבל ומרקו הסרבים מצד טרופיקל כנגד גונטר הבלגי מביטקיק , שילוב מנצח של מטורפי פסיי מצד אחד ומומחה פרוג ופסיי של הסאונד האירופאי, ולא סתם אנחנו מקבלים את אחד הטראקים השוברים במיוחד, מתאים לכל פסטיבל וכנראה שהוא אחד ממייצגי האלבום, פסיי לא מתפשר מצד אחד ומלודיה שיכולה להתנגן אפילו ביום הסטודנט בתל חיי וכולם יתמכרו לצלילים.
ב 5 דקות לתוך הטראק, בעלייה, מגיעים ב200 קמש מבאר שבע לטומרולנד. ללא ספק הפתעה מעולה שמסתכמת בפאד שמזכיר חליל עץ ישן לתוך סיום הטראק. תענוג!
6. U-Recken – Song of Seraphim
את יניב אין צורך להציג, ומי שעדיין לא מכיר את אושיית הפול-און, המפיק הראשי של פסטיבל הtree of life, שיקרא קצת כאן, ויותר חשוב ישמע. מדובר במוציא לפועל של הפסטיבל הענק הזה, ובלי קשר ליוצר ענק וותיק שכבר חצה את במות הסצינה לאורכה ולרוחבה.
לתוך האוסף המיוחד הזה הוא הכניס את song of seraphim מתוך אלבומו המצויין. Flames Of Equilibrium שיצא באפריל השנה.
טראק שדווקא מחזיר אותנו ליוריקן של אוזורה, שם הכל ירוק, ועכשיו בלי צחוק, את הטראק צריך להוציא מהחוק! הסולם המינורי (העצוב) של הטראק יוצר גוון לוחמני ברחבה אבל שקט בנפש, טראק פסיי טראנס ב143 b.p.m שמרגיש כמו הפול און שאנו מכירים מיניב, אבל שונה. זקן אחד פעם אמר, זה לא המהירות של הטראק, זה הכל בתנועה שלו, וכאן שומעים תנועה אין סופית, ממש מומלץ לאוזניות, אם ניסיון לא מתווכחים וזה ניכר בטראק, כיף לשמוע את יניב משתבח כל הזמן, תוך שנה הוא המנון, מילה J
7. Astral Projection – People can fly
את אבי וליאור כולם שמעו, ואם לא שמעתם אז פתחו אוזניים, הצמד שהתחיל הכל, מקומם בפנתיאון תמיד יהיה, עובדה שטראק שנולד בשנות ה90 העליזות והתמימות משתחל בטבעיות לאלבום הזה.
בתקופה שדפנה הייתה משתרללת והניצחונות חגגו בכיכר העיר, הם היו שם והניפו את הדגל, שש וחצי דקות לתוך הטראק, מגיע הסימפול המרכזי שהוא גם שם הטראק, ולא במקרה המון אומנים עושים רימיקס ליצירה הזאת, שעולה גבוה בסאונד של נוסטלגיה, לתקופה יפה של ילדות.
גואה כמו שגואה צריך להיות. קיק מנקר, סינטי בארפג’ים ומלא ריברבים ודיליי, זמן, חלל, והמון שמיים.
8. Lupin – Geomancia
מיגל הספרדי המשובלל מפנק אותנו בטראק פרוג פסיי שמתחיל במתח ריגעי לתוך בס שמן ובנוי נכון, ואז הוא מתחיל לשרוט, אוי כמה אינפורמציה, כל סאונד במקומו, תענוג צרוף, מומלץ מאוד.
9. Gronch – Lost In The Forest
לירן אקרמן האיש שמאחורי mr what? שמקדיש את פועלו לפרוגרסיב טראנס, נותן פה כבוד גדול ברימיקס מעולה לאוסקר אליסון מניו זילנד. הוא האיש מאחורי Grouch שמספק לנו איכות יוצאת דופן כבר מ2005 מוסיקה אלקטרונית אחרת, דאב והרבה נשמה, נראה שאנחנו באמת הולכים לאיבוד ביער, יער של צלילים, ולאט לאט הטראק נפתח, אוסקר משחק בכל הכלים החזקים שלו, יש תחושה שהטראק הזה פרוגרסיבי, ולא במקרה לירן ניגש לרימיקס בהבנה הזאת, טראק מדהים שמסתיים נהדר בבס מרעיד אשכים ומפוצץ בקבוקים.
10. Morten Granau vs Phaxe – The Collective
מורטן הדני (שמגיע אלינו לראשונה עוד פחות מחודש) סוגר את האלבום לצלילי הפרוגרסיב הכל כך אתני שלו, כבר שנים אני טוען שמאחורי אומן הפרוגרסיב המעולה הזה מסתתר אומן גואה אפילו יותר מרשים. וממולו קווין הדני phaxe שנותן לו קונטרה של פרוגרסיב, ויחד הם יוצרים קסם פרוגרסיבי. מלא במלודיות ממכרות כמו הבננות של הגומי, סאונד שמושתק ב4:12 הכל נבנה מחדש, מצוחצח יותר, מרומם יותר ובכלל טוב יותר. טראק מעולה לבוקר, כשהקפה על האש.
לסיכום
אוסף מעולה ומאוד מגוון, בדומה לפסטיבל שהוא מייצג, יש פה הכל מגואה עד פרוגרסיב מגרמניה דרך ניוזילנד, דרינק בסרביה וקינוח ביער בן שמן.