טראנס תרבות ואנחנו – מאת הצ’יף

טראנס תרבות ואנחנו – מאת הצ’יף

לכול אוהבי הטראנס, השלום והברכה,

אשמח לחלוק עמכם מעט מניסיוני ב-25 שנים האחרונות, הפעם הראשונה שנחשפתי למוסיקה מסוג חדש שלימים יקרא טראנס. אז אי שם בשנת-89 במקרה או שלא במקרה הגעתי לעיירה קטנה בדרום הולנד לאיזה אירוע (שלימים יקרא מסיבה) משונה, לא דיסקוטק, לא מועדון, מין מבצר ישן או כנסיה לשעבר מנגנים מוזיקה ללא מילים  שותים מים ומעשנים, זהו אני חושב לעצמי ממים וירוק ככה משתוללים? ככה אוהבים? פששש מוזרים קצת האירופאים האלה. (מחמת הכבוד ושמירת הפרט לא הוזכר שמות של החברים בכללי).

שעתיים שלא הבנתי מה קורה סביבי, שאלתי את המארחים שלי אולי יוכלו לספר לי על מה מדובר, מה זה אנשים שעתיים לא מפסיקים לקפוץ ולהשתולל, לחבק, לצחוק, להיתקל אחד בשני  מבלי לכעוס, לא מכיר את זה מהמקום ממנו אני (ישראל) בא בסך הכול על דחיפה כזאת נהרגו ילדים במועדונים, אני גם רוצה ככה לקפוץ להשתכר מבלי לדאוג לא להרגיז אף אחד, אני גם רוצה להרגיש חופשי ברחבה.

מפה לשם ההוא קרא למישהי והיא הסבריה לי בהולנדית מקסימה. הסכמתי עם כל מילה שלה, בסך הכול הולנדית יפה שדבוקה לך לפרצוף ואני בקושי שומע בגלל המוסיקה זה גם לא משנה, אני בכלל לא מבין כלום בהולנדית חוץ מדוך דאך וחשיש ותאחתאח שתאתחתאח.

זה בעצם 88 השנה בה הכרתי את הולנד כנער עצמאי לגמרי (התאהבות שלי באמסטרדם הייתה 4 שני לפני)  ותוך כדי שהיא מספרת לי ואני עושה את עצמי מוקסם ממה שהיא אומרת היא שולפת שני כדורים שנראים כמו צנטרום הוויטמינים רק שזה לבן משהו עם נקודות חלשות, אני חושב לעצמי, טוב עכשיו הם הגזימו לגמרי מים ,ירוק וויטמינים ???? מה הולך פה ? והיא בנחמדות מגישה לי אותם ואני בנחמדות מגיש לה את היד לוקח ומחייך, מברך בתודה באנגלית ואז היא שואלת אותי שאלה מבלי שאני אדע שזה שאלה בכלל ושוב מתוך נימוס מהנהן עם הראש. היא מראה לי עם היד ואת זה הבנתי דווקא, עכשיו אחד ואח”כ השני ושוב אני מודה לה. היא מגישה לי בקבוק מים אני שותה אחד ושאול את החבר מה היא אמרה אז הוא הסביר לי שגם הוא לא הבין אותה כל כך אבל מה שהיא נתנה לי אחלה כדור  אם די אם אי (לימים יקרא אקסטזי).

מאותו רגע שלא ידעתי מה אני אמור להרגיש ומתי אני אמור לקחת את השני הגעתי להחלטה שאקח את השני. לא יודע כמה זמן עבר, כי כנראה שזה התחושה הראשונה שירד עליה מסך לבן ושם אותה בקטגוריה ”לא הכרחי” ולאותה קטגוריה נוספו להם עוד ועוד חושים החוש היחידי שיכולתי להרגיש זה גל חום מטורף וזיעה הזויה לגמרי ותוך כדי שאני רותח ומזיע קר לי, רגע שניה קורה פה משהו כן אני מרגש זה עולה זה עולה אני חושב לעצמי כןןןן זה עלה, הקיא עלה לי והקאתי את הנשמה תוך כדי שאני מקיא את נשמתי החוצה אני רואה שאני מקיא הרגשות זה ברור לי לגמרי שזה נורמלי להקיא את התסכולים להקיא כעס להוציא החוצה הכול.

אני שוטף את הפנים ו… מרגע שהרמתי את הראש, זהו עולמי השתנה!  

אני מסתכל סביבי וכל מה שאני רואה זה אמתי, זה זה.  ככה זה צריך להיות הכול במקום אני יכול לראות ממש סביב כל האנשים הילה שברור לחלוטין שזה הנשמה והכול סביב זוהר בכחול בוהק  כמו זוהר הצפוני והכול ברור מקפץ לי על החיים ומשתגע עם כולם והכול בסדר וזה הגיוני לחלוטין הכול כל כך הגיוני גם שאני תופס שיחה עם איזה מקומי ושנינו נקרעים מצחוק ואנחנו מבינים אחד את השני מילה במילה למרות שבתכלס הוא דובר הולנדית ואני בעברית שכונתית והכול הגיוני, הכול פשוט והגיוני ונקי ויפה וטוב אוווו כמה טוב כל כך טוב שבא לי לבכות מרוב אושר ותוך כדי לא שוכח להודות שבח את ה’ יתברך על הגילוי של העולם החדש.

כמו תמיד, אני חושב על החברים בארץ מתארגן לי על 50 כדורים והנה אני בדרך לארץ הקודש להביא את הבשורה, יש עולם הגיוני טוב יותר וכמובן גם שתי קסטות (קלטות) ,מגיע לארץ הקודש אוסף כמה חברים מה חסר לנו רמקולים טוב לא נורא העיקר הרעיון נשתמש במערכת של האוטו הרי למה יש לי רודסטר עם אקוליזר תחתון מלא?! מה חסר אה מקום, נוסעים לאיזה זולה בירקון כיוון ר”ג כל הדרך  מתלוננים לי על המוסיקה, מה זה הבום בום הזה? שים זוהר נו הרגת אותנו. הגענו אחרי שכנועים ארוכים ששכנעתי אותם לקחת כדור סתםםםםם כמו יהודים טובים ”נעשה ונשמע” רק הראיתי להם את זה וזהו הסברים אח”כ בלעו התאהבו נגמרו 50 כדורים.

עוד סיבוב ועוד סיבוב שנתיים בערך לסירוגין של התארגנויות כאלה ומספרי החברים עולים מעת לעת ואז איפשהו  שמעתי שיש עוד כמה חבר’ה שעושים אותו דבר, נפגשים לוקחים כדורים ושומעים בערך אותה מוסיקה 92 התחילו לעשות מסיבות טראנס הגענו ראינו לפנות בוקר הסתובבה לה בחורה עם כובע ביד וכל אחד שם לה שם כסף. לאט לאט והיא הגיעה אלינו גם כן. כמה אני שואל ולמה, אווי איזה חיוך, כמה שאתה יכול לכיסוי ההוצאות , פייר אני אומר לעצמי ושמנו כפי יכולתנו הלא מוגבלת (לאחר מכן התברר שקצת הגזמנו) והיה כיף. הם הגיעו מהודו אני מאירופה התחברו דרכנו חלקנו עד היום יחד נפגשים בסיבובים של השבט הדינמי.

ואז נפגשתי עם הדוקטור המפורסם של האל אס די

לאחר מכן, עשיתי כמה מסיבות פה ושם, חלקם קטנות וגם גדולות, מהר מאוד הבנתי שאני לא בצד הנכון ,אני צריך להיות מול הרמקולים בתוך הרחבה!  זה קרה בעקבות איזה משהו מוזר שניראה כמו האבן של המצית (מיקרו) אבל הד”ר  אווווי הד”ר הזה מהיום שפגשתי אותו ב93 ידעתי שאני מצאתי את הד”ר שלי, השבח לאל, אל אס..די וכבוד לחברי ד”ר הופמן שמאז אני לא צריך לראות שום ד”ר יותר.

שנים שאני וידידי הד”ר ועוד חברים בילינו מול הרמקולים יישרנו שטחים וחפרנו בורות, אבל יותר מהכול תמיד חקרנו את המוסיקה הזאת לפעמים הצלילים בעטו והשתלחו בי כמו מעבירים זרם חשמלי חי מהרמקולים דרכי והחוצה ממני, לפעמים יכולתי לראות את הצלילים מרחפים ונעלמים להם בין העצים ביערות או בורחים ונמרחים על הסלעים במדבר החם. חלקם למעלה וחלקם בין הקהל היו כאלה שהתנפצו להם באוויר הפתוח הפכו לצלילים קטנים וצבעונים ממש כמו זיקוקים אבל הפוך קודם מאירים חזק ואז נעלמים.

השיא היה מבחינתי הפעם הראשונה שהצלחתי לטעום את הצלילים זה לא כמו טעם של שוקולד או משהו דומה, זה משהו שם שהצליל מפעיל ריריות טעם וכול צליל שאני מצליח לקלוט לתוך הפה גורם לטעם מיוחד שאין כמותו ואין דומה לו עשרות צלילים עשרות טעמים, טעמים בצבעים וגדלים שונים כל אחד בעל נפח שונה מקודמו, עד שיום אחד לימד אותי חברי הטוב ללכת על הצלילים, כן, אני הצלחתי ללכת על הצלילים לעלות על הקיק כמו מדרגות שבעזרת באס נכון הופך למדרגות נעות בגובה מסוים יש צלילים שממש רחפתי עליהם והעבירו אותי ממקום למקום וכול זה משך אותי להבין יותר ויותר מה זאת המוסיקה הזאת, זה הטראנס כן ! לרחף על הצלילים ממקום למקום זה טראנס!

בבירור קצר מסתבר שמוסיקת הטראנס היא מוסיקה תודעתית, זאת אומרת שגם מוסיקת עולם באה ממנה פחות או יותר ובעצם כמעט  כל מוסיקה היא סוג של טראנס, ואני מדבר על מוסיקה לא על שירים.

כן, כל עניין הטרנס משך אותי כמו לתוך מערבולת מבלי לשאול מבלי לרצות פשוט הייתי ,ראיתי נשארתי. למעשה מהפעם הראשונה אי שם ששמתי פלי ברדיוטייפ של הרכב אפשר לומר התחלתי לשחק בלהיות די ג’י, מעולם לא חשבתי להיות כזה פשוט נהניתי מכל רגע להיות שם לראות ולהרגיש את הרחבה גם מאחורי העמדה, לא להפסיד את הרחבה והרבה שנים של מסיבות חברים ומחתרות מעולם לא חשבתי להיות די ג’י.

הייתי זה ששם את המוסיקה ועדיין חלק בלתי נפרד מהקהל.

אחרי כמה פעמים ששכנעו אותי חברים להגיע ולנגן במסיבות מאושרת בבמות גדולות נעניתי, הגעתי, ניגנתי ומאז אני גם על הבמות הגדולות בארץ ובעולם אבל הלב תמיד מושך למחתרת, לאבק, לקהל הקרוב לגובה הנכון, מסיבה גדולה זה עוצמה זה ענק ומרגש. מוסיקה , מוסיקה ,מוסיקה  אבל יש גם תרבות , תרבות הטראנס  כמו שקיבלו אותי וכמו שההבנה הראשונה שלי הייתה, כך זה צריך להיות, אחרי הכול אנחנו שלוחה ישירה של ילדי הפרחים משנת 69, השנה בה נולדתי.  הדבר השונה מאז זה המוסיקה והסאונד חוץ מזה הכול אותו דבר אפילו הלבוש, טוב נו גם כלי הרכב.

תרבות הטראנס כיום

תרבות הטראנס מאגדת בתוכה כמה מרכיבים שלא השתנו זה מאות שנים, בטח אתם מגחכים  אז כן מאות שנים. בואו נחזור קצת בזמן תראו שלא המצאנו את הגלגל או אולי יותר נכון חידשנו ברוח הזמן. שנות השישים היו הבולטות ביותר ששימרו והפיצו את הבשורה לעולם שאפשר אחרת, לאורך כל השנים המוטיבים החזקים שנשארו הם החיבור לאנשים למוסיקה, לאהבה, שלום, סובלנות ולקבל את השונה ללא תנאי גם מוטיב הביגוד לא השתנה הרבה אם בכלל, הציורי הטראנס הפסיכודאליים הצבעים הזוהרים כתובת ה”אום” ההודית וכול הסמלים והאלים ההודים התאילנדים ובכלל, סמלי דת ורוח מהמזרח.

בתרבות הטראנס יש גם את האהבה הגדולה לטבע לא רק לעשיית מסיבה אלה לחיבור הישיר שאין שום אפשרות לקבל בשום מועדון או אולם, החיבור והאהבה לטבע מתבטא גם בשמירה על כדור הארץ ומתייחסים לו כבוד כבית לכול דבר. ההבדל המשמעותי הוא המוסיקה, הטכנולוגיה המתקדמת ועשיית המוסיקה הסאונד והעוצמות כן השתנו אבל לא המוסיקה עצמה שנכתבת במעגלים (לופים) למטרת ריקוד של ימים או מסיבות קצרות של שעות. גם הציור הגרפיקה ובכלל הקישוטים בולטים מאוד באלמנטים גרפיים מתוך הגיאומטריה של הפרקטלים, שהיא ענף של גיאומטריה ממוחשבת שהתפתח משנות השבעים והלאה. במיוחד חוזרות על עצמן הצורות שנקראות ”הכאוס והמורכבות”, אלמנטים הקשורים בתרבות הטראנס וחלק מהביטוי לתפיסות הנקראות ”פוסטמודרנית”.

הטראנס בעולם החדש ביחס לישן

חלק בלתי נפרד בתרבות הטראנס כיום הוא כל הקשור למחשבים ואנחנו, בשביל ליצור מוסיקה או גרפיקה כמדובר, חייבים להתחבר למחשבים וזה מסביר הרבה בין ההקשר של ההיי טק ותרבות הטראנס. מי שלא עוסק בצורה מקצועית ביותר לא יכול ליצור מוסיקת טראנס ומכאן לומדים שקבוצה לא קטנה ואפילו גדולה מאוד עוסקת במחשבים ואינטרנט ולוקחים שותפות לתרבות הטראנס ותרבות טכנולוגית, וזה לא סותר.

ריקוד הטראנס החל את דרכו עוד לפני שנות השישים ואפילו הרבה לפני, כתות ודתות שלמות רקדו טראנס כחלק מפולחני דת.  אפריקה, ברזיל, אמריקה ואפילו אירופה, הריקוד כמעט אותו ריקוד בכול מקום וכמעט בכל המקרים הרעיון מבוסס על התקשרות עם העולם המקביל או רוחות המתים.
חלק מריקודי הטראנס המוכרים לנו ה”רוח החיה” ”ריקוד הגשם” ”ריקוד המלחמה” שהיו רוקדים לפני יציאה לציד ועוד. בכול המקרים המוסיקה היא חלק בלתי נפרד מהטקס שפעם היה מלווה בתופים וכלי הקשה אחרים  המוסיקה תמיד משתנה ברוח התרבות והתקופה אך הפולחן עצמו לא משתנה. בכל המקרים הכוונה להגיע לטראנס לתודעה אחרת למימד אחר בחלק מהתרבויות נעזרים גם בצמחי מרפא וצמחי אללים בכדי לעלות או לעזור להגיע לרמות טראנס גבוהות  במיוחד, בתרבויות שונות צורכים אלכוהול ויש שגם ללא שום דבר מהמוזכר כאן …

הריקוד ברוב הפעמים הוא ריקוד יחיד בקבוצות וקבוצות קטנות בתוך מעגלים מקבוצה ענקית של מאות, אלפים ועשרות אלפים, מוטיב שחוזר על עצמו בכל התרבויות. רוב הריקוד מתבטא בידיים והראש כלפי מעלה כמו תפילה שנשלחת למעלה לאבא שבשמים וחלק מהריקוד עם הראש והידיים למטה כמו מודים לאמא אדמה על סבלנותה ואהבתה אלינו.

ריקוד הפולחן הוא ריקוד הטראנס ותרבות הטראנס היא לקבל את השונה.

ברחבה אין מעמדות או צבעים ואין שונים לא עשירים מול עניים לא צעירים ולא זקנים לא עמים ולא דתות רק תרבות אחת שמטיפה לשלום אהבה ואחווה. ברחבה תמצאו מכול רחבי העדות המגזרים העוסקים בכול תחום אנשי הי טק, מהנדסים, מורים, מכונאי רכב, מסעדנים, יבואנים, סטודנטים, חיילים, קצינים ,מפקדים, אנשי כפיים ואדריכלים, מהכול וכולם שווים בני שווים מה שאין בשום תרבות אחרת. עוד דבר שלא השתנה מאז ומעולם הוא הרדיפה אחרינו ע”י רשויות החוק ולא רק אחרי תרבות הטראנס, לרשויות בכל העולם יש בעיה מוזרה עם כל מה שחדש ולא מוכר לה, לדעתי זה נובע מבורות ומחוסר אונים ואין את מי להאשים בצריכת סמים ודרדור של החברה ה”טובה” ה”מוסרית’.’ לדעתי זה רק מלחמה של פער תרבותי ענק וחוסר כבוד וההתנשאות של הממשלה והחוק האדם החכם ואינטליגנטי ושוב לא רק לגבי הטראנס. בשנות הארבעים התפתחה לה בארה”ב תרבות הג’אז במועדונים והוכרזה כיעד משטרתי ע”י רשויות הסמים בטענה שזו מוסיקה ותרבות שעישון מריחואנה הוא חלק בלתי נפרד..

נחזור רגע לשנות השישים, החיפושיות היו אמורים להגיע לארץ אך הממשלה ביטלה או יותר נכון אסרה את הגעתם, מהסיבה המאוד ברורה, האזנה לשירים אלו קשורים קשר ישיר להתנהגות אנטי ממסדית וצריכת סמים. כבר זכינו לשמוע את נשיא הארה”ב ביל קלינטון מנגן ג’אז בבית הלבן וחיפושית אחת שזכה לתואר ”סר” ע”י מלכת בריטניה…

עד מתי הבורות הממשלתית?  או עד מתי ירצו שנהייה חלק שמזין את המערכת ?

יש לנו תרבות יפה, תרבות של שלום אהבה, ללא אלימות וללא פגיעה בטבע אפילו דאגה גדולה אליו ולאדם, רובנו חיים חיים רגילים לגמרי וכול הבילוי שלנו הוא מוסיקה, טבע, ואנשים מאותה תרבות שמחבקים כל אחד ואחד ללא אלימות או אמונות תפלות אלו ואחרות.
כיום אני עדיין מנגן גם במחתרות וגם בפסטיבלים, בשנים האחרונות גם יוצר מוסיקה אך תמיד הייתי דיג’י ואהבתי לקהל הנפלא, לשבט האור ולמשפחה הענקית והחמה הזאת ולתרבות המתפתחת שלא דומה לשום דבר אחר.

אנחנו פה להפיץ את האור והתרבות היפה הזאת.

עוד דבר אחד קטן, יש תרבות הטראנס ויש סצנת הטראנס ואני מדבר על התרבות.
תחי תרבות הטראנס.

שלכם באהבה צ’יף