פסייכונאוטאני רוקד כמו מטורף מזיז את הידיים מצד לצד כאילו אני אווירון, לידי בחור עם ציור של חד קרן על הגוף שמניף את השיער שלו מצד לצד ולידו בחורה עם דאפו ושיער וורוד, זה הצוות שנמצא ברמקול שמאל.
כולנו עושים רק מה שבא לנו ורק איך שבא לנו והיופי שאת אף אחד מאיתנו אף אחד לא שופט, בכל מועדון בארץ במקרה הטוב היינו מקבלים שלל מבטים מזלזלים ולחשושים מסביבנו ובמקרה הרע פשוט לא היינו נכנסים, בטוח לא החד קרן.
אבל זאת האווירה במסיבת טראנס, תהיה אתה, תתלבש איך שבא לך, תרקוד איך שבא לך, תשב בצד, תרוץ ברחבה , תשחק פריזבי או סתם תדבר עם חבר, בכל מקרה אף אחד לא ישפוט אותך.
הציניים יגידו שזה בגלל הסמים, אבל אני חושב שזאת פשוט אווירה מקבלת ולא שופטת שגם מי שלא לקח כלום נדבק בה ולא מסתכל בזלזול על האחרים, יש שם אהבה וקבלה אחד של השני, אתה יכול לחייך לבחורה והיא לא ישר תחשוב שאתה מתחיל איתה אלה תחייך חזרה סתם כי היא אדם נחמד, אתה יכול להיות שמונה שעות רצוף ברחבה או סתם לשבת בקנטה עם חברים ולדבר והכל בסדר אתה לא חייב שום דבר לאף אחד, אתה יכול להיות דלוק מוות או סאחי לגמרי ולאף אחד לא יהיה אכפת, כל עוד תכבד את הסביבה הסביבה תכבד אותך.
הלוואי שכל העולם היה קצת יותר מסיבת טראנס, שיכולנו להיות אנחנו באמת מבלי להרגיש ששופטים אותנו כל הזמן, עולם שבו הסביבה לא מכריחה אותנו להיות אותו דבר, לרקוד אותו דבר ולהתלבש אותו דבר, עולם שבו להיות מוזר זאת מחמאה ולא קללה.
חיה ותן לחיות, אומרים הרבה אנשים, אבל רק קהילה אחת שאני מכיר באמת מבצעת.
תודה לניתאי שפיר על המילים היפות ושאתה דואג להזכיר לנו שהרחבות שלנו מורכבות בעיקר מאנשי לב.
———
נשמח לשמוע עוד חווית שלכם,
ספרו לנו באינסטגרם