הרשמה לעדכונים

עדכונים על מסיבות, מוזיקה מצויינת וכל מה שטוב בטראנס הישראלי, אצליכם במייל לפני כולם!

חם בפורטל

סליחה שנרקבנו

מחבר הפוסט: רועי ויינשטיין

כל כך הרבה שנים אני שומע כל כך הרבה תלונות מבני גילי וגם מעצמי על התמסחרות, ניתוק, מחסור בהרגשת הביחד בהפקות גדולות וקטנות כאחד שתמיד מסוכמות ב “פעם היה יותר טוב”.

את המסיבה הראשונה שלי עשיתי בנחל אלכסנדר, אני זוכר את כולנו בתחנת הדלק של בית הפנקייק מחכים להכוונות כשה”מנוסים” מרגיעים חדשים ומעודדים אותם להתאזר בסבלנות.

אני זוכר אנשים מבלים את השלוש השעות הראשונות בחילוץ רכבים הדדי מהחול והמון חיוכים.

זוכר אותנו מגיעים לשטח ריק ובהנחייתם האוהבת של המארגנים כל אחד בשניה הפך לחייל בצבא לשיחרור הנפש בנסיון להקים את הבמה שלנו לחופש הכי מהר שאפשר.

מסתובבים בין מעוכי הירוק לדלוקי הכחול פה מסטיק שם קצת מים ולא פעם חיבוק כי בסופו של דבר מהי מסיבה אם לא החיבוק האוהב שכולנו צריכים בעולם שונא?

והיום המחויבות ההדדית כמעט ונעלמה משורותינו.

ומחלון העבר שמחכה עוד לקרות שוב

קולותינו עלו

מתי הפכנו ללקוחות??

מתי שכחנו שהמחויבות שלנו היא למוזיקה ולא למחיר הכרטיס?

ממתי הפסקנו להיות הידיים והרגליים “העובדות למען”
והתחלנו להיות הידיים השלובות שמחכות ל”?

מתייייייי?

ולמה?

במסיבה האחרונה תחת פיקודם המדהים של אסי ושמוליק החלו הרוחות להשתנות.

אלוהי כל הצלילים בירך את המסיבה האחרונה בנשמות גבוהות ומוארות.

ברגע מסוים חנוק בכנות.

תוך שאני מביט בפניו מלאות הכרת התודה של קרחניסט בן 21 אחרי שהבאתי לו מגבת ספוגת מים שתקרר אותו,

הבנתי

שהכל באשמתנו “הותיקים”!

פה אני רוצה לבקש סליחה מהדורות החדשים, 

בגללנו המהות כהתה, 

סליחה שלא חיבקנו שלא הסברנו.

סליחה על היהירות הפזמניקית שפיתחנו כלפיכם אלו שאמורים לשאת את הגחלת,

סליחה שלא הדרכנו אתכם בתהליכי הקסם שהופכים ריקוד לאהבה.

סליחה שבמקום לצעוד את הדלקה איתכם היינו עסוקים בלספר לכם שפעם היה יותר טוב.

סליחה שלא הדגשנו לכם שהדי גיי מתקרב לאלוהים עם כל נשמה חדשה וגרמנו לכם להרגיש עול במקום ברכה.

אז

החלטתי לשבור התנהלות רקובה ולחזור למקורות בכתיבת מילים אלו, איך להפוך מסיבה טובה למסיבה אלוהית?

נורא פשוט

אהבת חינם

תנסו כשאתם שם,

בתוך הדליקה שלכם,

מאוזנים עד קנאה אחרי שהתקרחנתם שעה קלה ותצעדו רגע מחוץ לרחבה,

תסתכלו על הרחבה כעל המדינה הפרטית שלכם ועל הרוקדים כעל האזרחים שלכם.

כשליטים של אותו רגע קחו אחריות על האושר של כל באי המסיבה,

תתרכזו חזק בכל הרגישות שהבריאה והסמים הביאו לרשותכם

וקחו רבע שעה לאתר את ההוא עם המד שצריך מסטיק כי נתקע לו הפה במקום להביך אותו

תנו מים למטופטף שהמוסיקה השתלטה עליו

תבדקו שהמקימים בנוח

ושהברמן לא תקוע בלי סחורה

תעברו בעיניים על האוהלים ותראו שאף אחד לא נשכח בסרט רע כזה או אחר

או נרדם בשמש

וכשאתם מאתרים את הנקודה החלשה הזו

תקנו אותה!

קחו אחריות על האושר שלכם ושל חבריכם תמיד

כי מסיבת טבע זו הדרך של הנשמה שלנו לפעום כקבוצה

 

7 תגובות

  1. פשוט מדהים!
    אני לא מהדור ה”ישן” … אני בת 28
    תודה על כתבה מדוייקת שבאה מהלב
    באמת נמאס לשמוע שפעם היה יותר טוב… בסדר… בואו נייצר טוב חדש בואו נאהב יותר !!!
    לא אשכח רגעים קסומים של אהבת חינם ברחבה..אלו רגעים שלא שוכחים !!!
    בואו נייצר עוד כאלה 🙂

  2. 1. פעם זה לא היה המוני,ומסחרי– אולי במסיבות כובע.. סטטיסטית כמעט תשעים אחוז מהמארגנים של המסיבות בין אם זה גדול כמוקשה או קטן כשפן הקטן, רוצים לראות רווח בסוף וזו השמחה שלהם.. גם אם משטרע פושטת בעשר בבוקר .. העיקר שיש רווח.. , המסיבות שאני הכרתי לראשונה בגואה הפכו למשהו של כסף ופוזה, ולמי יש צ’ילום יותר גדול..
    מסיבה הפכה לעסק לכל דבר.. כמו עומר אדם בקיסריה..
    2. הערסים אף פעם לא הפריעו, מה מזיק בשחור קטן שקופץ ולועס מסטיק בחיוך זועם.. הכל זה איך מקבלים את זה..
    3. כנ”ל ערבים (לא עלינו)
    4. לדעתי לא ניתן לשחזר, יש יותר מידי מהם/מאיתנו.. הכל היום בפייס טוויטר ושאר החערטע ברשת..
    5. הפיתרון זה גנרטור רמקולים וחברים… ונספחים..

    לסיכום נירקבנו כחברה בכלל, הכל פוזה מרפקים לדרוס וכסף.. שנות התשעים לא יחזרו..
    וכמו שאמר יובל B:
    מעל אורות ניאון
    מעל לעיר בטון
    אני רואה מלאך
    והוא אומר לי קח
    את שנות התשעים
    שכב הרגע
    רק תסגור את העיניים

  3. כל כך נכון ומדהים!!

    ויחד עם זאת חשוב לי להדגיש, שיש פה אשמה והיא אשמת המשטרה,
    המשטרה באופן שיטתי חסמה את ההפקות הקטנות ואילצה אותם לעשות חוקי או להיעלם
    או במילים אחרות מיסחרה את הסצינה! פעם היו הרבה יותר הפקות קטנות שעשו מחתרת בטבע
    ללא כל אישורים וללא כל גדרות או אילוצים אחרים, ברור שאם היה קורה משהו למישהו זה כבר היה הופך ל”בעיה” כי לרוב במחתרות אין אמבולנס, מה שהיה עלול לגרום למפיקים לתסבוכת רצינית, אבל
    אני מדבר על מה שהיה, זה היה הרבה יותר טהור והרבה יותר מתחשב בכיס ובהרגשת ביחדNESS של כולם.

    היום המצב הוא אחר, הסצינה גדלה, המשטרה החדירה דרך הרשתות החברתיות סוכנים, וכל השאר הוא היסטוריה, כמובן שיש מחתרות אבל הם מעטות ובד”כ גם לא מספיק אחראיות לניקיון השטח מה שמגביר את המתח עם המשטרה והרשויות… וזה באמת חבל..

    נשאר לי להאחז באופטימיות הקוסמית ולתמוך בחבריי המפיקים הותיקים ששומרים על הגחלת גם אם מידי פעם הם עושים אותם חוקיות ובשאר הפעמים שושואיות.
    היה לי כייף להפיק מסיבות מחתרת במשך קרוב ל 15 שנה עם הפסקות.. בשנים האחרונות הבנתי שהספיק לי להפיק, ואני הולך לעיתים רחוקות להפקות איכותיות של חברים כמו פגנקה, אנדגראונד טים וכדומה.

כתיבת תגובה

הצטרפו לקהילה

נדאג לעדכן אותכם במסיבות הכי מחשמלות והסטים של הדי ג’יים הכי חריפים. בום!