הרשמה לעדכונים

עדכונים על מסיבות, מוזיקה מצויינת וכל מה שטוב בטראנס הישראלי, אצליכם במייל לפני כולם!

חם בפורטל

סיקור אירוע – מסיבת לייבל זאיון 604 עם סאנטריפ

סיקור אירוע – מסיבת לייבל זאיון 604 עם סאנטריפ

מזמן לא שפכתי משהו על דפי הפורטל ואמנם פנו אליי כמה ימים אחרי שהאירוע עבר אבל אני מרגיש שהזדמנות כזאת לסקר אירוע כל כך עוצמתי לא מפספסים.

אפשר לקרוא לי לא אובייקטיבי כי אני חובב גואה מושבע מאז שאני זוכר את עצמי אבל יש דברים שמצליחים לגעת חזק כל כך שאפילו הבן אדם הכי סקפטי לא יוכל להתעלם מהם.

המקום – מועדון הגייט

את מועדון הגייט אני מכיר כבר כמה שנים טובות מאירועים קצת פחות “פסיכדלים” נקרא לזה. מקום שנמצא בלוקיישן קצת מפוקפק (התחנה המרכזית החדשה שבתל אביב) ואחרי שנודע לי שהאירוע הספציפי הזה מתקיין בו, מודה, התבאסתי.

הייתי כבר באירועי טראנס במקום הזה בעבר וממש בודדים הצליחו לגרום לי להגיד “וואלה זה מועדון מצויין למסיבת טראנס” אבל בתור אחד שמוזיקה מובילה אותו קודם כל ולפני הכל, זה ממש לא היה מרכיב בעל משקל משמעותי כשמדובר באירוע בסדר גודל כזה.

מה שהרשים אותי דווקא לטובה מהביקור האחרון זה מערכת ההגברה שאני לא יודע להגיד בוודאות אם החליפו אותה או שפשוט מישהו דפק שם עבודת כיוונון רצינית אבל ביחס לעבר, הסאונד נשמע פי כמה וכמה יותר טוב, דבר שתרם משמעותית לאווירה שהמוזיקה יצרה בחלל המועדון.

מסיבת לייבל זאיון 604 עם סאנטריפ גואה טראנס בתל אביב
צילום: רפי סבג

התפאורה במסיבה

יש היום איזה סטנדרד כזה בנישה של הטראנס שהפקות גדולות קבעו לא במכוון, סטנדרד שדורש ממפיקים להביא רמה מאוד גבוהה של תפאורה איכותית לאירועים שלהם. הקהל התרגל לראות לייקרות מטורפות נמתחות מקצה לקצה בצבעים הזייתיים, אותי אישית זה קצת מרתיע. טראנס זה לא התפאורה ולא הלייקרות, טראנס זה חוויה שנוצרת מאווירה לפני הכל.

החבר’ה של זאיון וסאנטריפ כנראה מתחברים לקונספט הזה גם כן ומבינים מאיפה הגענו ואיפה השורשים של הגואה צומחים כי המקום היה מקושט בלונגים פסיכדלים במיוחד שאני מנייאק אם לא ראיתי חלק מהם באיזה כמה מחתרות של גואה בעבר.

הציור הנוזלי שנתלה מאחורי במת הדי ג’יי הכי נגע בי. כמה שהוא היה פשוט אבל הצבעים האלה שפשוט התמזגו כל כך טוב אחד עם השני, נמרחו זה אל תוך זה וביחד עם התוסף התזונתי שנטלתי, נוצר משהו מקסים שלגמרי נתן רוח גבית למוזיקה.

תפאורה במסיבת גואה מסיבת לייבל זאיון 604 עם סאנטריפ
צילום: רפי סבג

הקהל שפקד את המסיבה

הרבה קהל וותיק שיצא מהמערות שלו, הרבה חבר’ה צעירים שאיך שזה נראה רק גילו את הטראנס וכמה רובוטריקים לצידן של מספר כוסיות שלגמרי שהתחברו לתדמית הטראנס הקיימת בארץ.

מה שהכי הפתיע אותי זה שהתיצבו לא קצת פנים מוכרות מתרבות המחתרות, מהאלה שרק יושבים בבית ומתלוננים בפייסבוק על הקהל החדש וכמה שהפרוגרסיב אכל להם את הראש. שעה אחרי זה הם נמרחו על הרמקולים עם עיניים גדולות 🙂 פה ושם ביצבצו להן כמה ראסטות שהשלימו את ספקטרום הצבעים הרחב שהרכיב את הרחבה.

קהל טראנס מסיבת גואה בתל איב
צילום: רפי סבג

המוזיקה והקונספט האומנותי

שמעו, אני באמת מחזיק את עצמי שלא להתפוצץ על הדף הזה עם שאגות וקריאות יחום של ברדלס אפריקאי מצוי מרוב שהמוזיקה הייתה מצויינת אבל זה באמת היה ככה. מעבר לעובדה ששילוב כוחות בין לייבלים כאלה איכותיים הוא נדיר ואקסקלוסיבי, שורת האמנים שהגיעו לצבוע את המקום בצבעי הפסיכדליה הטהורה הם הקטר של הרכבת שמובילה את כל תרבות הטראנס העולמית (לדעתי האישית לפחות), האמנים שניגנו על הבמה הזאת יוצרים מוזיקה לא מתוך כוונה של “כמה כסף אני אעשה מהטרק הזה” או משהו סטייל “זה בטוח יגיע למקום ראשון בביטפורט” אלה יותר ממקום של כנות מוזיקלית ואומנות אמיתית שבאה מהחלק הטוב של הלב. נשבע לכם שחיפשתי את זה בעיניים שלהם וזה היה שם !

בשבילי אישית הכוכב שעשה את הערב הוא ללא צל ואור של ספק Anoebis הבלגי. אני עוקב אחריו כבר כמה זמן וזאת הפעם הראשונה שאני שומע אותו אשכרה לייב, עף לי התחת. נקודה.

די ג'יי גואה טראנס
צילום: רפי סבג

גם On3 הפתיע לטובה למרות שזה לא בדיוק הפתעה כל כך גדולה כי הוא מככב בצורה אובססיבית בכל סט שמכבד את עצמו. איכשהו הוא הצליח להגיע לסאונד מאוד מיוחד, כזה שלא שומעים כל יום, כזה שהיו יוצרים אי שם בשנות ה 2000 וכולם היו מעקמים פנים בקריאת פליאה של “What the fucking fuck was that” מרוב שהוא חודר עמוק.

את שידאפו וסקיזולוג’יק המקומיים לא צריך להטביע במחמאות כי אין חובב גואה אחד שלא יסכים שיש בשני המוחות האלה משהו שרוט, משהו בשפה לא מוסברת ולא מובנת, משהו שגורם להם להתייצב על העמדה ופשוט לזרוק על הרחבה טרקים של עשרים מגהטון טעונים בפסיכדליה נקיה יותר מיהלום מלוטש.

מיותר לציין שכל אמן שעלה לעמדה נתן סט לא פחות מגרנדיוזי. היה שם סיפור נפלא שמעביר מסר איתן על הדבר הנפלא הזה שקוראים לו גואה טראנס. דזרט פניקס, ליברה, לונאר אסולים ודיימנשן 5… נשבע לכם שאני עדיין לא מאמין שאירוע כזה התקיים בארץ, זה משהו לשמור ולגזור, לגמרי לשמור ולגזור.

יש לי רק דבר אחד שלילי להגיד לכם שפשוט קורע אותי מבפנים…

למה לא בטבע למה ???

אסכם את החוויה מהערב הזה בתור מסע מרתק בין צלילים שבאמת נדיר למצוא היום ברחבות הפסטיבלים והמסיבות, הצלחתם לרגש וליצור משהו באמת מיוחד, כזה שנגע בכל אחד ואחד שעשה את דרכו ללילה הקסום הזה. תודה.

כתיבת תגובה

הצטרפו לקהילה

נדאג לעדכן אותכם במסיבות הכי מחשמלות והסטים של הדי ג’יים הכי חריפים. בום!