הרשמה לעדכונים

עדכונים על מסיבות, מוזיקה מצויינת וכל מה שטוב בטראנס הישראלי, אצליכם במייל לפני כולם!

חם בפורטל

מוזיקת גליצ’ Glitch

מוזיקת גליצ’ Glitch

כחלק מהמסע הבלתי פוסק של הרשת שלנו בהעברת והרחבת הידע בכל מה שקשור להיסטוריה ומוזיקה, היום נדבר על סגנון ייחודי שלגמרי הקדים את זמנו, הגליץ’. אתם יותר ממוזמנים לקרוא על המוזיקה האקספרימנטלית והיוצאת דופן שנקראת גם “אמנות הרעש” שהתחילה לתפוס תאוצה רק בשנים האחרונות למרות ששורשיה ננטעו כבר בתחילת המאה ה 20.

מה זה מוזיקת גליצ’?

הגליץ’ התחיל לפרוח רק בשנים האחרונות של סוף שנות ה – 90 ואת מקורותיו של הסגנון ניתן למצוא בכתביו של לואיג’י רוסולו שהיה מוזיקאי והמלחין הראשון של המוזיקה הפוטוריסטית ובין היתר נחשב למבשר המוזיקה האלקטרונית המודרנית.

כבר בשנת לואיג’י רוסולו  כתב את מניפסט “אמנות הרעש”, בו הוא דן על חשיבותה של המוזיקה האלקטרונית כמכוננת מחדש את המוזיקה בעידן הפוטוריסטי מאופיין באווירה מהורהרת ואיטית, בצלילים המדמים תפקוד לקוי של אלקטרוניקה ספרתית ומכשירים חשמליים. הצלילים נשמעים כאילו הם נגרמים מבאגים, קריסת מערכות, רעשי חומרה, שגיאות מערכת, “קפיצות” בניגון דיסקים ודיסטורשיין דיגיטלי, וגם ממכשירים חשמליים כמו פקס ומודם.

מוזיקת גליצ'
לואיג’י רוסולו 1930, By: Par Seuphor

קצת מתוך דבריו של רוסולו על “צלילי הרעש” שכיום מאפיינים את מוזיקת הגליץ’:
המוזיקה העתיקה הייתה פשוטה ובוצעה בכלים פשוטים, היא נתפשה בצורה צרה כ”נפרשת בזמן” והאקורדים עדיין לא היו קיימים. האקורד הינו “צליל שלם”- חלקים נפרדים הנכפפים אל כוליות שלמה. בעוד המוזיקה העתיקה ניסתה ליצור צליל מתוק וטהור, נזקקו המוזיקאים במהלך השנים לצליל מורכב יותר והחלו לחפש אחר אקורדים דיסוננטיים (שילוב 2 תווים או יותר היוצר חוסר הרמוניה ושואף למצב הרמוני של השלמה בין הצלילים). צלילים אלו התקרבו אל “צלילי הרעש”.

Circus Fire – Unlimited Gravity

https://www.youtube.com/watch?v=OL5DcZJMXH8&list=PL147AC87B6211E8D6

כל אדם הוא צליל, מתוק וטהור בפני עצמו, “נפרש בזמן” שלו
– לואיג’י רוסולו

התפתחות המוזיקה היא כמו התפתחות המכונות. סביבת העבודה שלנו מתמלאת בצלילי מכונות וזה מעודד את המוזיקאים ליצור “פוליפוניה מורכבת” על מנת לעורר ולאתגר את רגשותינו וחושינו. בתזמורת הכלים מחולקים ל-4 קטגוריות מרכזיות: כלי קשת, כלי נשיפה מעץ, כלי נשיפה ממתכת וכלי הקשה. מסגרת זו נשברת באמצעות המגוון הבלתי מוגבל של “רעשים צליליים”, והטכנולוגיה תאפשר לנו להפעיל עליהם מניפולציות שלא יכולנו קודם.

מדבריו של רוסולו אנו יכולים להבין דבר מעניין – כמו במוזיקה, כל אדם הוא צליל, מתוק וטהור בפני עצמו, “נפרש בזמן” שלו. בהיותנו יצורים חושבים וחברתיים, התגבש בנו הרצון לצלילים מורכבים יותר, לכן אנו יוצרים מערכות יחסים עם אנשים אחרים (אקורדים- צלילים שלמים). הצליל המורכב ביותר הוא האקורד הדיסוננטי- מכירים את הביטוי “הפכים משלימים”? כשאנו מצליחים ליצור השלמה והרמוניה עם אנשים שהם ההפכים שלנו, אנחנו מתעלים מעל אותה “פרישה בזמן” ומחוללים מרחב שמכיל ומעורר את כל הרגשות והמחשבות שלנו. צלילים תמיד שואפים להרמוניה- למה שאנחנו לא..?

לידתה של מוזיקת הגליצ'
לואיג’י רוסולו , מילאנו 1913 צלם לא ידוע, בעדיבות “Italy On This Day”

הראשון שהתייחס למוזיקת הגליץ’ כתת-ז’אנר של מוזיקה אלקטרונית היה קים קאסקון. קאסקון היה מלחין מוזיקה אלקטרונית ידוע. בכתביו הוא השתמש במושג “פוסט-דיגיטל” על מנת לתאר ניסויים מוזיקליים שונים של תת הז’אנר גליץ’.

להקות ואמנים רבים מז’אנרים שונים וגם במוזיקת הטראנס עושים שימוש באלמנטים של גליץ’ (למשל ביורק, קוקורוזי, אדם, מום, נוטוויסט, גליצ’ מוב ועוד), ושימוש זה הוא מהמאפיינים הבולטים של הפולקטרוניקה (שילוב בין מוזיקה עממית ואלקטרונית).

טכניקות של הפקת מוזיקת הגליצ’

בחצי השני של המאה ה-20 לפני שנות ה-90′, המוזיקה הניסיונית שקדמה לגליץ’ הכילה דיסטורשיינס שלרוב יצרו המוזיקאים באמצעות מניפולציה ידנית כלשהי על אמצעי השמע. למשל, על הדיסקים של האמן היפני (Yasunao Tone ‘wounded’) הודבקו חתיכות קטנות של דבק חצ י- שקוף כדי לשבש את קריאת הדיסק. אמנים אחרים היו משתמשים בגיטרה החשמלית שלהם על מנת ליצור הפרעות חשמליות בדיסקים ובכך גם ניתן היה לשנות את המוזיקה המוקלטת תוך כדי ניגון הדיסק.

מוזיקת גליצ
האמן Yasunao Tone wounded, במהלך ניסויים חדשים בצלילים. צלם לא ידוע.

Yasunao Tone – Part II

מוזיקת הגליצ’ כיום

לעיתים קרובות מוזיקת הגליץ’ מופקת על מחשבים תוך שימוש בתוכנות הפקה מודרניות שמחברות ביחד “קאטס” (דוגמיות) קטנות של מוזיקה מוקלטת. לאחר מכן, ב”קאטס” האלה משלבים מאפיינים של מוזיקת גליץ’: ביטים שמורכבים משיבושים, נקישות, שריטות ורעשי סאונד אחרים.

כל הדיסטורשיינס וצלילי הרעש תפסו צורה קבועה ביצירה של הקצב והרגש בגליץ’ – הרי תת הז’אנר שואב את שמו מהשימוש בצלילים הדיגיטליים המלאכותיים. חלק מהאמנים משתמשים בסינתיסייזר במקום בהפקת צלילים משובשים.

גליץ’ הופ

גליץ’ הופ הוא תת – ז’אנר של גליץ’ שמשלב אלמנטים של היפ – הופ. אמנם הוא לא בהכרח כולל ראפ, אך הוא משלב מקצבי היפ – הופ פאנקיים עם אפקטים וטכניקות של גליץ’, כמו למשל מקצבים חוזרים, sweeps cutting, skipping, chopping and Bitcrusher.

הסגנון התעצב בשנת 1997 מעבודותיו המוקדמות של המוזיקאי Push Button Objects על תעשיות השוקולד, והפך לפופולארי בשנת 2001. בתחילה התבסס הסגנון על שילוב אותם אפקטים של היפ-הופ וגליץ’ שצוינו קודם, ובשלב מאוחר יותר החל לשאוב השראה והשפעה מהבאסים של הדאבסטפ ומתת הז’אנר של דראם נ’ בייס- נוירופאנק ונוירוהופ. כיום הקצב הנפוץ ביותר בז’אנר הוא 110 BPM.

Circus Fire – Unlimited Gravity

אמנים פופולאריים של מוזיקת הגליץ’ 

David Tipper

The Glitch Mob

KOAN sound

GRiZ

Opiuo

TheFatRat

Eugene The Cat

2 תגובות

  1. כתבה מעמיקה ומעניינת
    על נושא סופר אקטואלי ומסקרן.
    לדעתי גליצ’ הוא “הדבר הבא” באבולוציה של הטראנס.
    בשבילי מובילי הדרך הם אומני מקרבא מיוזיק שכל עניין הלייבל החדש והמפואר הזה מתמקד בגליצ’ על כל מגבניו.

כתיבת תגובה

הצטרפו לקהילה

נדאג לעדכן אותכם במסיבות הכי מחשמלות והסטים של הדי ג’יים הכי חריפים. בום!