הרשמה לעדכונים

עדכונים על מסיבות, מוזיקה מצויינת וכל מה שטוב בטראנס הישראלי, אצליכם במייל לפני כולם!

חם בפורטל

למה אסור לכם לפספס את פסטיבל דוף 2019 בשום מצב

למה אסור לכם לפספס את פסטיבל דוף 2019 בשום מצב

השבוע זה קורה, פסטיבל הטראנס הכי וותיק בישראל הולך לפתוח את שעריו למהדורה (שכפי שזה נראה) שהולכת להיות מההכי מעניינות שהייתה עד היום והנה למה אסור לכם לפספס אותו בשום (אבל שום!) מצב!

נאמרו הרבה דברים על פסטיבל דוף בשלל רמות ורבדים ובמהלך החודש טפטפנו פוסטים בפייסבוק על הבידול והייחודיות של הפסטיבל הכל כך מיוחד הזה אז החלטנו לרכז עבורכם הכל בכתבה אחת + בסוף הכתבה תמצאו ראיון שעשינו עם הקודקודים של דוף עם כמה שאלות עומק על האירוע השנה.

צילום תמונת קאבר: אמיר ווייס.

פרטים על מהדורת 2019 > פסטיבל דוף 2019

מה כל כך מיוחד ברחבה של פסטיבל דוף

יצא לנו לטייל מסביב לעולם בכל כך הרבה אירועים, קטנים ועד גדולים, סגורים ופתוחים, מאושרים ומחתרתיים אבל תמיד יש משהו שחסר, משהו שקשה להצביע עליו, ממש חלק קטן שישלים את הפאזל.

החסר שמשלים את הפאזל לא רק ברחבה אלה בחיים בכלל, לוקח את המציאות ומכמת אותה למשהו שאפשר לקחת הביתה, לחיי היום יום, זאת רחבה שמעצבת אישיות (על אמת!) ומלמדת אותך דבר או שניים על מי שאתה ועל המשמעות הגדולה יותר.

3 ימים שלמים שבהם אפשר לקחת את התשוקות שלכם עד הקצה, להרגיש הכי חזק את כל מה שאתם רוצים להרגיש והרחבה תחבק אתכם חזרה, תמיד!

אין מצב שבמדינה כמו ישראל שמתיימרת להיות מעצמת טראנס לא יהיה פסטיבל טראנס! אז קודם כל יש לנו תחושה של שליחות. שנית, הקהל, אותו קהל שרץ איתנו מההתחלה ואלו שהצטרפו בשנים האחרונות אתם הדלק והאנרגיה שלנו להמשיך להפיק את הדוף עם כל הקושי שבדבר.

זאת אנרגיה שאין בשום אבל שום רחבה אחרת בעולם, מסורת של שנים שצמחה מתוך היסודות של תרבות הטראנס המקומית והפכה מהר מאוד לשם ודבר בכל אוזן ששומעת טראנס מסביב לעולם.

תשאלו כל אמן ודי ג’יי אם בא לו לנגן בדוף ואנחנו מבטיחים לכם שהניצוץ בעיניים שלו יספר את כל מה שאתם צריכים לדעת, בלי שיוצא אפילו מילה אחת.

פסטיבל דוף ישראל
קרנבל על אמת. צילום: אדריאן סבאל.

דוף מאחד את השבטים

כשהעולם מתקדם במהירות מסחררת והתחרות בין ההפקות הולכת וגדלה, יש מקום אחד שהרחבה שלו עדיין מצליחה לשמר את האחדות בין השבטים, ההפקות והקהלים השונים שמרכיבים את תרבות הטראנס הישראלית.

ישנן המון הפקות מדהימות במדינתנו הקטנה וכל אחת משדרת על תדר ייחודי ומדוייק משלה שנותן מענה מוזיקלי ואווירתי בשלל צבעי הספקטרום אבל כולם יסכימו פה אחד שדוף הוא המקום שבו הכל מתרכז לנקודה אחת.

שנים של מסורת ומרחב ייחודי שמתפרס על 3 ימים ו 2 רחבות מגוונות לצד מיצגים אמנותיים שקובעים סטנדרד ומעניקים השראה. מקום אוטונומי מיוחד במינו שיודע לקבל את כולם ולספק קרקע בטוחה להרגיש בבית.

ותאמינו לנו שאין הרגשה טובה מזו, להיות שייך, להרגיש שלם עם כל כך הרבה אנשים, שונים ודומים לך בכל כך הרבה צורות ורבדים. תחושת החופש הבלתי מוגבל שנובע כתוצאה מאחדות כנה ואמיתית, בלי גבולות ומחסומים. פשוט להיות, מאוחד.

פסטיבל דוף ישראל טראנס
עוצמות של רחבה שלא הכרתם. צילום: אייל קרול.

דוף – תהיה מה שבא לך להיות

כולם מדברים על רחבות של התבזות, של שחרור, של שטויות וחופש מוחלט אבל מתי בפעם האחרונה הרחבה איפשרה לכם את התנאים הנכונים והמדוייקים ביותר בשביל להיכנס למוד הזה? איכשהו תמיד זה נגמר בנסיעה ארוכה ומייגעת חזרה הביתה כשלמחורת הבוקר אתם חייבים לרוץ לעבודה…

היתרון בפסטיבל של 3 ימים הוא בדיוק זה, רחבה שנבנית מדרגה מדרגה ושלב שלב, החל מהסיפור של הליינאפ ועד המצב רוח של הדופניקים ברחבה, הכל קורה בצורה אורגנית ולא מחייבת, קח את הכל בקצב שלך וברמת האינטנסיביות שהכי זורמת לך.

ביום הראשון אתה בסוג של קבלת פנים, היי ממצב מה קורה, סיבוב ברחבה, דרינק בקנטה, פיצוצים כל הלילה ועד הבוקר.

כל אדם זקוק למקום בו יוכל לצאת מדעתו בשלווה.

ביום השני אתה מתאושש, אוסף את עצמך מחדש, מארגן את המחשבות והגוף (ככל הניתן) וניגש לכל מה שקורה סביבך עם קצת פחות רצינות, עם יותר פתיחות ושחרור. הרחבה כבר קבלה את צורתה ומוכנה לטקס המסורתי וכל המסביב תומך בכך.

את היום השלישי אי אפשר לכמת במילים, הרחבה היא לב פועם ופאזל צבעוני שמורכב מאלפי נשמות מחוברות בגוף ובנפש. האווירה בשיא, הקהל באקסטזה, המוזיקה חודרת פנימה בכל הכח והשמחה מתפרצת. זה, בדיוק זה הוא המקום שאותו כולם מחפשים…

להיות מי שבא לך להיות.

פיית האופל, ליצן חצר, אינדיאני שיכור, קרנף סגול, חציל מטוגן או כרוב כבוש, תהיה מה שבא לך שבעולם, הכל. וכשהקונצנזוס ברחבה הוא טוטאלי וכולם מתחברים למקום הזה, נוצר מרחב כל כך מחבק ומכיל שבלתי אפשרי שלא להישאב לתוכו ולהרגיש משהו אחר, אמיתי יותר.

פסטיבל דוף – תהיה מי שבא לך להיות.

פסטיבל דוף ישראל בוץ ברחבה
בדוף באים להתנתק ולהתחבר מחדש. צילום: אבי אביקצר.

ראיון עם קודקודי פסטיבל דוף

מה לדעתכם מייחד את פסטיבל דוף השנה משאר המהדורות?

ת. השנה לראשונה אחרי 15 שנה העברנו את הפסטיבל לחג השבועות, ויש בזה הרבה יתרונות מהצד שלנו.

1. אין גשם – אין לכם מושג כמה מהצד של המפיק גשם יכול להוות בעיה לקיום הפסטיבל, הרשויות יכולות לבטל אותו בדקה ה 90 ואנחנו כל שנה בלחץ אדיר עד שיש תחזית מדויקת.

2. המון אנשים בחג הפסח לא בארץ ומפספסים את הדוף, קיבלנו הרבה בקשות במהלך השנים לקיים אותו במועד אחר.

3. הלוקיישן!! חמת גדר כפי שלא הכרתם, לקחנו את כל המקום 130 דונם+אזור שאתם לא מכירים לרחבה מרכזית ועוד קמפינג, יש בריכות קרות ובריכות בריאות חמות.

4. סאונד – השנה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לפתוח את המערכת כמו שצריך בניגוד לכנרת שהיינו מקבלים המון תלונות רעש. בקיצור יש לנו גן עדן מדהים ל 3 ימי פסטיבל.

פסטיבל דוף 2019 לוקיישן חמת גדר
לוקיישן אגדי לפסטיבל אגדי, חמת גדר.

כל שנה התנאים להפיק פסטיבל בסדר גודל כזה רק הולכים ומתקשחים, מה נותן לכם את הדלק להמשיך קדימה?

ת. התנאים בהחלט לא קלים וזה בא ביחד עם עלויות מאוד יקרות ועשרות פגישות וסיורי שטח עם הרשויות השונות אבל מהצד השני אנחנו יכולים להגיד שהרשויות במקרה שלנו עושות את עבודתם נאמנה ומכירות את הדוף כבר 16 שנה, ולרגע אחד הם לא ניסו להכשיל את התהליך.

ובקשר לדלק – אנחנו חושבים שאין מצב שבמדינה כמו ישראל שמתיימרת להיות מעצמת טראנס לא יהיה פסטיבל טראנס! אז קודם כל יש לנו תחושה של שליחות. שנית, הקהל, אותו קהל שרץ איתנו מההתחלה ואלו שהצטרפו בשנים האחרונות אתם הדלק והאנרגיה שלנו להמשיך להפיק את הדוף עם כל הקושי שבדבר.

והשנה יותר מתמיד אחרי תהפוכות גדולות שעוברות על סצנת הטראנס, אנחנו מקווים לקבל מהקהל את אותה אנרגיה ולראות את כל הסצנה היפה שלנו בפסטיבל, שיהיה לנו את הכוח והאנרגיה להמשיך לקיים אותו גם בשנה הבאה 🙂

דוף במקורות שלו שילב בעיקר מוזיקת דארק והתבסס על הקוו המוזיקלי האפל יותר, יחד עם זאת, מדי שנה אנחנו רואים גיוון רחב יותר בליינאפ, אתם לא חושבים שזה פוגע בשורשים שמהם הוא צמח? למה?

ת. הקו של הדוף לא השתנה לרגע והוא תמיד נאמן למקור. השורשים שלנו צמחו והתפתחו במהלך השנים. יותר נכון לומר שהדוף הוסיף עוד סגנונות מוזיקליים ועוד במות ומתחמים כמו כל פסטיבל בעולם.

והיום אתה יכול להנות מהכל בפסטיבל, להנות מסט שובר של דראנגו בבמה המרכזית, לקפוץ עם ספלאש וטייקון ביום, בלילה להכנס לאוירה יותר רגועה עם ביאוואקה, אלקטרוקאדו ואומנים נוספים בבמה של פגנקה מגאיה.

רחבת פגנקה מגאיה דוף 2018
רחבת פגנקה מגאיה, אווירה! צילום: עמית עזריאל.

אנחנו יודעים שזאת שאלה קשה במיוחד אבל בכל זאת, אם היית בליין בפסטיבל איזה סטים לא היית מפספס בשום מצב?

ת. תלוי את מי שואלים חח אבל יש כמה סטים שבהחלט לא כדאי לפספס.
*זירקין ביום האחרון – אחרי עבודה קשה על הפסטיבל הוא עולה לתת את משנתו.
*אטמוס – שבדרך כלל סוגר את הפסטיבל בהתרגשות גדולה.
*רוקי – חלק בלתי נפרד מהפסטיבל כל סט שלו זאת חוויה מדהימה.
*אנטרופי – סט לילה מהטובים שיש בעולם.

איזה הפעלותמתחמים הפסטיבל מציע השנה מעבר לרחבות והמוזיקה שהייתם ממליצים למי שמחפש פחות קרחנה?

ת. בהמשך לתשובה הקודמת- הדוף מציע מעטפת רחבה של חוויה פסטיבלית. מעבר לבמה המרכזית ולבמת פגנקה מגאיה.. יש מתחם אלטרנטיבי מאוד מגוון שמציע סדנאות, במה פתוחה לאומנים מוכשרים, סינמה דוף בלילה מתחם ילדים עם גננת.

מייצגי אקולוגיה עם חברי הגרינפיס.. או סתם לטייל במרקט הצבעוני של הדוף.

לכל מי שעדיין מתלבט אם להגיע או לא, למה הם חייבים להתכרטס כבר עכשיו?

ת. קודם כל מדובר כרגע בפסטיבל טראנס היחידי בישראל.. וכל מי שמגדיר את עצמו כחלק מהסצנה צריך להיות בו. שנית, אנחנו נוכל להמשיך לקיים את הדוף רק אם הקהל ירצה בו ויצביע ברגליים.

ולסיום, אנחנו מכינים לכם דוף מושלם בחג שבועות ומשקיעים בו המון אהבה, אז מה תשבו בבית?? כשיש לכם פסטיבל במרחק נסיעה מכל מקום בארץ!

במשפט אחד, איך הייתם מסכמים את חוויית הדוף למי שטרם זכה לטעום אותה?

כל אדם זקוק למקום בו יוכל לצאת מדעתו בשלווה.

אם הגעתם עד לפה כנראה שאתם ממש חייבים להיות ברחבה הזאת,
פרטים על מהדורת 2019 כאן > פסטיבל דוף 2019

11 תגובות

  1. איך ש ראיתי תמונה ש אנשים ב בוץ ב בוץ אמיתי כולם מלוכלחים נעלם לי חשק להגיע אני לא רוצה להיתלכלך.

    ו גם עם אני מגיע מתי שהוא ל מסיבת טבע או פסתיבל רק לנגנן לכם מוזיקה שלי מה ש לא נירה לי יקרה.

    גם איפשר להכיר ב סביבה כזות אנשיםא ני האיתי ב עבר ב מסיבות ו פסטיבלים לא מצתי חברים שם

    רק ביזיבתי את כל ה כסף מוזיקה רק מוצץ מימך את כל ה דם ה כרטיס עומד על 300 וא יותר זה כסף לא היגיוני בישיבל כרטיס ל מיסבה אני מבין 50 שקל זה עוד בסדר גם צריך דלק להגיע או מונית עם אין לך רכב ש זה כסף גדול גם עומד על 400 50 שקל רק כדי להגיע ל מסיבה או פסתיבל

    ב מסיבה וא פסתיבל צריך ליקנות מיים לישתות כדי לא להתייש גם בירות אלכוגול כסף צריך ליקנות לאכול גם כסף

    ו אתא חוזר ה בית מולכלך לא ישנת כמה ימים ו ביזבזת כימת מזכורת חודשית זה מה ש ניקרה מסיבות ו פסתיבלים

    אני לא ביקרתי מסיבה מי 2015 ה מון שנים ו אין לי חשק להגיע רק עם לנגן לכם מוזיקה שלי

  2. כל ההפקות הגדולות שרושמות מניפסט יח”צני על כמה שהם באים מאהבה ואז מוכרים בקבוק מים קטנים ב 12ש”ח, אבל לא לפני שהכרטיס לאירוע שלהם מרקיע שחקים לסביבות ה 300 ואף יותר –
    אין ספק שקיבלתם את מה שמגיע לכם. ואם הפייסבוק לא היה פלטפורמה שחושפת את כותביה, הייתם מגלים שיש הרבה הרבה הרבה יותר תגובות ברוח זו ממה שאולי נדמה לכם.
    ותק גדול ככל שצברתם, ואמנים מוצלחים ככל שבחרתם להביא – לא מבשרים על “אהבתכם” לקהל האהוב שלכם ברגע שאלו מחירי הכרטיסים או המים, נהפוך הוא, כשאלו המחירים, אז למרות ההשקעה ולמרות ה”אהבה”… חלה התפכחות ומבינים שזה הכל הכל הכל לשם הכסף. הכל מסחרי. מה שמקבל המון המון פעמים את החותמת הסופית באיכות הקהל. אז אין דוף. ואין יוניטי. ואין דוגמאות מושלמות משתיהן בכדי לבטא את כל מה שניסיתי לבטא כאן. וגם הנוורלנד כבר מדיף מצחנת האהבה המזוייפת. שיהיה לכולם בהצלחה. ושהאהבה תנצח.

כתיבת תגובה

הצטרפו לקהילה

נדאג לעדכן אותכם במסיבות הכי מחשמלות והסטים של הדי ג’יים הכי חריפים. בום!