הרשמה לעדכונים

עדכונים על מסיבות, מוזיקה מצויינת וכל מה שטוב בטראנס הישראלי, אצליכם במייל לפני כולם!

חם בפורטל

ראיון עם פרפקט סטריינג’ר לקראת האלבום החדש “11”

ראיון עם פרפקט סטריינג’ר לקראת האלבום החדש “11”

Perfect Stranger אהוב מאוד אצלינו במטה Trancentral, תמיד היה לו קטע מיוחד משלו; עסוק בענייניו, הולך אחרי הלב והאמנות שלו, תמיד נשאר אמיתי ונאמן למתנת הפסייטראנס כפי שהיא בשבילנו ובו בזמן מלמד אותנו שזוהי מתנה ללא גבולות.

11 שנים עברו מאז שהפסיק עם פרויקט ה-BLT שלו והתחיל את Perfect Stranger, כעת הוא משחרר אלבום משולש שנקרא “11” בחסות Iboga Records. שוחחנו איתו דרך המייל כדי לשמוע קצת על האלבום, וכמו תמיד, יצאנו עם חוויה בלתי נשכחת.

בזמן הקריאה… למה שלא תשימו את האלבום החדש של Perfect Stranger ברקע

ש: אתה חוגג 11 שנים לפרויקט Perfect Stranger בהוצאת אלבום משולש שנקרא “11”. מהי בשבילך הסיבה האמיתית לחגיגה?

ת: אנחנו חוגגים כמות על איכות 😉

ש: אז מה בעצם “11” מציע לנו? האלבום נמכר במוקדמות דרך Pledge Music – איך זה מרגיש לשחרר אלבום דרך פלטפורמת מימון של הקהל?

ת: האלבום מכיל 3 דיסקים, הראשון הוא דיסק בסגנון Psy של רמיקסים לעבודות שלי מ-12 השנים האחרונות. השני מכיל רמיקסים בסגנון Tech Psy ו-Minimal, הוא קצת יותר איטי כמובן, אבל זה עדיין פסי מינוס אלמנט המהירות. בדיסק השלישי עשיתי “מתיחת פנים” לחלק מהטראקים שלי (לא בהכרח מקוריים שלי, גם כמה עבודות רמיקס שלי) שממש רציתי להמשיך לנגן אותם אבל לא יכולתי בגלל הסאונד המיושן.

אני יודע לתקלט. אין לזה שום קשר לטכניקת התקלוט – שגם היא חשובה מאוד – זו העובדה שיש לי את היכולת לתמרן רגשות בצורה מאוד יעילה.

בדיסק יש 3 יוצאי דופן; אחד הוא טראק שלא שוחרר עם Twisted Sibling הלוא הם האחים Hayes מאוסטרליה, עוד אחד זה הרמיקס שעשיתי ל-Perfect Ace, והרמיקס של Octopus מתוך Platipus שממש רציתי שיהיה באלבום כי הוא חשוב לי מאוד אז ביקשתי רשות. בנוגע ל Pledge, זה ממש נחמד לקבל את כל הסרטונים וכל תשומת הלב – בדרך כלל אני מאוד רחוק מכל זה, אני גם די חדש בזה אז בינתיים אין לי כל כך מושג. נראה לי שאנחנו ניאלץ לחכות ולראות.

ראיון עם יולי פרשטט אלבום חדש פרפקט סטריינג'ר 11ש: עקבנו אחרי ה”הצצות” הקטנות שפרסמת בפייסבוק שלך עם הסיפורים מאחורי הטראקים וזה ברור לגמרי שהשקעת הרבה מחשבה בבחירת אילו טראקים ייכנסו לדיסק ומי יעשה מיקס למה. תוכל לשתף אותנו קצת בתהליך של יצירת “11”?

ת: זה נראה כאילו התהליך היה מלווה בהרבה חשיבה אבל האמת היא שזה היה בעיקר ניחושים מוצלחים שהסתדרו טוב. בנוסף, מאחר ולהיות DJ טוב זה שתהיה לך את היכולת להתאים טראקים לטראקים אחרים באופן כזה שהם יישמעו הרבה יותר טוב מאשר כל אחד לחוד, אז אני יכול להחשיב את עצמי DJ טוב על בחירת הטראקים והאנשים, זוהי אותה הגברת בשינוי אדרת. ודבר אחרון חביב שבטח הורס את תהילת הקרשנדו (צליל הולך ומתגבר) הנחמדה של ה – DJs- אני תמיד שואל את מי שנבחרו לעשות רמיקס, עם איזה טראק הם היו רוצים להתחיל. אמן הרמיקס בדרך כלל יודע הכי טוב.

ש: יש כאלו שחביבים עליך יותר?

ת: כולם כל כך מדהימים שאני לא יכול לבחור.

ש: במשך תקופה פעלת מארצות הברית – תוכל לספר לנו קצת על תרבות הפסייטראנס שם?

ת: היא קטנה, אנשים שאוהבים טראנס, ממש אוהבים אותו, אבל יש לו סיכוי קטן מאוד להתפתח למשהו גדול יותר בגלל שב-90% מארה”ב מפסיקים להגיש אלכוהול ב-2:00 בלילה לפי חוק. זה אומר שבמקרה הכי טוב המסיבה שלך תיגמר ב-4:00 בבוקר. טראנס, חוץ ממוזיקה, הוא הדבר השבטי הזה של בני אדם שרוקדים ביחד עד הבוקר וכו’, אתם מכירים את התרגיל. אני חושב שזה מה שהפך את הקהילה הזאת לכל כך חזקה, ההרגשה הזאת של האחדות בהחלפה בין הלילה ליום (בשבילי זה היה ככה בוודאות), וכשאתה לא יכול לחוות את זה, כשהמסיבה שלך היא במועדון מתחילה ב-21:00 ומסתיימת ב-3:00, קשה מאוד קשה להשיג את האחדות הזאת.

יש כמובן את ההפקות המסחריות שמצליחות מאוד בימינו אבל למיטב הבנתי, עם כמה שאני מכבד ומעריך את כל מה שהם עושים, סצנת המחתרות צומחת מלמטה למעלה וכל עוד החוקים הם שהמסיבות הקטנות נגמרות מוקדם והמסיבות בחוץ תחת כיפת השמיים הן רק פעם או פעמיים בחודש (בקליפורניה יש 60 מיליון איש) כך שהסצנה תישאר, לטוב או לרע, קטנה. עם רגעים גדולים אבל עדיין… קטנה.

פרפקט סטריינג'ר בפסטיבל אוזורה
פרפקט סטריינג’ר נותן את הטון בפסטיבל אוזורה. צילום: ZEAZY

ש: האם אתה זוכר את המסיבה הראשונה שלך? מה הרגשת? יש אולי סיפורים עסיסיים לספר?

ת: כן, ניגנתי סט של BLT על קלטות DAT בקיץ או בסתיו של 1997 בחצר המפורסמת של מועדון “הפורום” בבאר שבע. ממש לא רציתי לנגן ובעיקרון די הוכרחתי לעלות לפי דרישת הקהל (מסכן שכמוני). כל כך הופתעתי שאנשים באמת רקדו והתלהבו מהמוזיקה שניגנתי, שנשמעה נורא והייתה מאוד ילדותית (היי… רק חצי שנה לפני כן למדתי שאפשר להפיק צליל ממחשב).

ש: מה נשאר מאותה מסיבה במה שאתה עושה היום כמוזיקאי ו – DJ?

ת: אני יודע לתקלט. אין לזה שום קשר לטכניקת התקלוט – שגם היא חשובה מאוד – זו העובדה שיש לי את היכולת לתמרן רגשות בצורה מאוד יעילה (כולנו עושים את זה אבל לא תמיד שמים לב), ובדרכים רבות להיות DJ זה הדבר הקטן שבטח אמא שלך ביקשה שלא תעשה כי זה משגע אותה שאתה לוחץ על כל הכפתורים הרגשיים שלה בשתי מילים בלבד… לא כמו הדוגמה על האמא, כי היא באמת לאו דווקא חיובית, ברחבת הריקודים זהו נשק מאוד עוצמתי.

ש: שאלת תחרות יופי – אתה חייב לבחור טראק אחד שמייצג עבורך את הפסיטראנס – איזה טראק תבחר?

ת: זוהי רשימה אינסופית. נראה לי We created our own happiness של X-Dream, אבל זה יכול להיות גם Cactus של Union Jack, או X-Dream “zebra”, או Total Eclipse “Can’t do that”, או Doof “Double Dragons”, או Transwave “My dear medical assurance”, או Astral Projection “Power Gen”, או………

ש: מה בתרבות הפסיטראנס מצחיק אותך?

ת: התלונות נשארות אותו דבר במרוצת השנים… והן מצחיקות כל פעם מחדש…

ש: תכניות עתידיות?

ת: להוציא אלבום סולו של Perfect Stranger. עכשיו כשיש לי את הרמקולים החדשים והמדהימים שלי ואביזרי השמיעה המדהימים (והלא כל כך חדשים), אין שום סיבה שלא אעשה זאת.

כתיבת תגובה

הצטרפו לקהילה

נדאג לעדכן אותכם במסיבות הכי מחשמלות והסטים של הדי ג’יים הכי חריפים. בום!