ראיון עם בעז יניב מ "אנשים טובים" – פרוייקט למזעור הנזקים במסיבות

אני החלפתי את שון כשנה אחרי שהפרויקט התחיל ומשם זה כבר היסטוריה. מה שבהתחלה הרבה מפיקים בישראל חששו ממנו הוא מצרך מבוקש היום בכל מסיבה, אנחנו חלק מתנועה עולמית שקוראת בסצינת הטראנס אבל לא רק בה. זאת תנועה שקוראת למפיקים לאמנים ולקהל במרחבים בהם יש שימוש בחומרים להקים מרחבים בטוחים בהם מי שצריך תמיכה נפשית במסע שלו יכול לקבל את התמיכה הזאת. מדובר בסוג של תמיכה שיכולה לשנות מסלול חיים של אדם, כל מי שבילה מספיק שנים במסיבות טראנס נתקל באנשים במצבים קשים ואולי אפילו עבר דברים מורכבים בעצמו ולכן הנחיצות של כאלו מרחבים היא כמעט מובנת מאילה.

בחמש שנים האחרונות אנחנו יוצאים למסיבה פעם בחודש, ממחתרות של 300-1000 איש ועד לפסטיבלים הכי גדולם בישראל בהם משתתפים 10K אנשים. בכל שנה אנחנו מלווים כ 200 אנשים מרביתם מגיעים אלינו במהלך משבר נפשי חריף לאחר שצרכו חומרים פסיכדליים, בעיקר LSD MDMA ומריחואנה. אנחנו עובדים לפי מודלים בינלאומיים ואנחנו בקשר עם הפרויקטים המובילים בעולם.

ש. מיהם האנשים שמרכיבים את הפרוייקט? 

ת. הצוות שלנו כולל שלושה אנשי מקצוע שמומחים בעבודה עם מצבים נפשיים מורכבים ובפרט עם מצבים שהתעוררו לאחר צריכה של חומרים משני תודעה ויש לנו צוות של 15 מתנדבים ומתנדבות מהממים שעוברים הכשרה לאורך כל השנה בסוג כזה של עבודה. החוויה הזאת של להיות שם עבור אנשים ברגעי המצוקה הכי קיצוניים שלהם מאוד מאחדת אותנו כקבוצה ועם השנים נוצרה ממש משפחה קטנה ותומכת של אנשים שבאים לעשייה הזאת מתוך כוונה נקיה וטובה של הלב שלהם, עבורי זאת זכות ושליחות לעבוד בסוג כזה של עבודה. רובו המוחלט של צוות המתנדבים שלנו מגיע ממקצועות הטיפול או מאיזושהו ניסיון בעבודה עם נוער וצעירים בסיכון, הסיבה לכך היא המקרים המאוד מורכבים שבהם אנחנו נתקלים בשטח.

הרבה פעמים מה שמתעורר במהלך של משבר פסיכדלי זה הצפה של תכנים שהודחקו אצל האדם שחווה את המשבר, פעמים רבות אנחנו נפגשים עם נפגעות של תקיפה מינית שחוות את הטראומה שלהן מחדש, בחיילים שהטראומה הצבאית שלהן צפה או בכל מני מקרים מורכבים אחרים. כדי שלצוות יהיה את הכלים גם לעזור וגם לא להפגע בעצמנו מטראומה שניונית (מצב בו מי שמטפל באנשים שחוו טראומה חזקה יכול להתחיל לחוות את עוצמת הטראומה של מטופלים בעצמו) זה הכרחי כמעט שיהיה להם כלים שהם כבר למדו מראש, כמובן שיש אנשים יוצאי דופן שמגיעים מכל מני עיסוקים אחרים ומביאים איתם את הלימוד שלהם בחיים לתוך העשיה הזאת.

השילוב הזה של אנשי מקצוע שמתנדבים ואנשי מקצוע שזה עבודתם יוצר צוות בעל יכולת גבוה ביותר, אני יכול לומר שגם בהשוואה לצוותים המיומנים ביותר בעולם "אנשים טובים" עושים עבודה ברמה מאוד גבוה, גם בפסטיבלים בהם לפעמים אנחנו צריכים לטפל בלמעלה מ50 מקרי חירום בתוך 10 שעות (מקרה חירום יכול להמשך גם חמש או שש שעות…).

ש. למה דווקא מסיבות טראנס ולא כל תרבות מוזיקלית אחרת כמו למשל טכנו או EDM? 

ת. הקשר בין צריכה של פסיכדליים לבין טראנס הוא לא סוד. המוזיקה והתרבות של הטראנס בארץ הפכה כל כך מיינסטרים שהיום כמעט אין צעיר וצעירה בישראל שלא הגיעו לפחות פעם אחת לאיזו מסיבת טבע. ההערכה היא שמאה אלף צעירים וצעירות מבלים במסיבות טבע מדי שנה בישראל. מדובר בתופעה בקנה מידה עצום, בתוך המקום הזה ישנם הרבה חבר'ה צעירים שלא כל כך יודעים מה הם עושים והם בהתנסויות הראשונות שלהם עם כל מני חומרים.

מדובר בתופעה גדולה במאות אחוזים מאשר מסיבות טכנו או EDM בישראל, יכול להיות שאם היינו פועלים בברלין היינו מרחיבים את הפעילות לז'אנרים שונים שבהם אלפי אנשים נפגשים מדי שבוע כדי לצרוך פסיכדליה ולרקוד. כרגע אנחנו במצב שהלואי ויכולנו לתת כיסוי יותר טוב לכמות מסיבות הטראנס שמתקיימות בישראל מדי שבוע. אני רוצה להדגיש שבכל מקום שבו יש צריכה של חומרים יש צורך ביצירה של מרחב בטוח, גם אם זאת מסיבת טכנו או סתם מסיבת בית שבה המארגנים יודעים שלחלק גדול מהקהל יש כוונה להדלק בה.

ש. מעבר למקרים הקלים, אנחנו מתארים לעצמינו שנתקלתם גם בכמה מקרים קשים במסיבות בעבר, ספר לנו על אחד שהכי שזכור לך 

ת. יש כל כך הרבה מקרים שנחרטו בלבי ובנפשי בחמש שנים האחרונות שקצת קשה לבחור אחד. אני חושב כרגע על אחד שדווקא קופץ לי כי הבן-אדם לא היה נראה במצוקה כל כך גדולה: היינו במסיבת מחתרת חודשיים אחרי "צוק איתן", בשלב מאוחר של הבוקר שמתי לב שאיזה בחור צעיר מגיע כל רבע שעה לפינה שלנו מוזג לעצמו כוס מים, שותה מסתכל מסביב והולך. באחת הפעמים פניתי אליו והזמנתי אותו לשבת. התישב לידי בחור צעיר כבן 20 שנראה די רגיל סך הכל, לא משהו משברי…

התחלנו לדבר והוא שאל אותי מה התפקיד שלנו ומה אנחנו עושים ואני הסברתי לו. הוא שאל אותי מה קורה אם מישהו סתם בא וממציא לי סיפור כדי שאקשיב לו ואני עניתי שמבחינתי אני פוגש את הבן-אדם בצורה שבה הוא רוצה להציג את עצמו ושלכל דבר יש סיבה, ובעיקר שאני מנסה להשאר עם הלב שלי פתוח ולהקשיב לבן-אדם שמולי. אחרי זה הרגשתי שהוא מצליח קצת יותר לסמוך עלי והוא סיפר לי שהוא לקח טיפה לפני כמה שעות, שאלתי אותו אם זאת פעם ראשונה והוא אמר שממש לא ושפעם הוא היה הולך למסיבות עם אחיו.

ואז משום מקום הוא סיפר לי שאחיו נהרג לפני חודשיים בצוק איתן. פתאום הבן-אדם הזה שנראה אולי קצת לחוץ אבל סך הכל די רגיל הסתבר כמי שנמצא במהלכו של מצב מורכב ביותר. זה מהמקרים האלו שמבהירים לך באיזה מקום מטורף אנחנו חיים… מקום שפוסט טראומה הוא משהו שיש לכל אדם שני שאתה פוגש ברחוב…

ברגע שהוא פתח את הנושא פתאום הוא יכל לפתוח את כל הרגשות הקשים שהיו מוחזקים אצלו, את ההתמודדות מול המשפחה ואת הרצון שלו להמשיך "לבלות" למרות הכל. היכולת הזאת להיות שם עבורו ברגע כל כך קשה בחיים בזמן שמצב התודעה שלו כל כך רגיש זאת זכות אדירה. בניגוד למקרים שבהם המשבר חולף תוך כמה שעות פה היה לי ברור שמעבר לחוויה המורכבת של להיות במצב רגשי כל כך פגוע תחת השפעה של LSD יש פה טראומה שלא תחלוף בתום הטריפ.

לאנשים טובים כפי שאני רואה את זה יש ממש אפשרות לעשות שינוי בשיח של אנשי מקצוע בישראל על חומרים משני תודעה ולעבור מהגישה הכושלת של המלחמה בסמים לגישה של מזעור נזקים כלומר הנגשת מידע ושיח כנה ובגובה העיניים שמאפשר לאנשים לקבל החלטות מושכלות וטובות יותר לגבי החיים של עצמם.

בזכות הפריסה הארצית שלנו יכולנו לשמור על קשר עם אותו בחור וגם לעזור לו להסתדר על עבודה לאחר שהחליט להפסיק את השירות הצבאי של בעקבות מות אחיו. כמו שאמרתי יש המון סיפורים שהולכים איתי, אני חושב שזה דוגמה לכך שגם מי שנראה לנו "סבבה" במסיבה יכול להיות במהלך של תהליך נפשי מורכב שמרחב שבו אפשר לשבת להרגע ולדבר יכול מאוד לעזור!

ש. ולסיום, מוטו שמוביל אותך בחיים ? 

בני אדם הם חיות חברתיות, אנחנו צריכים את הקהילה כדי שתתמוך בנו. היום אני תומך בך ומחר אתה תומך בי, כך היה אלפי שנים וכך גם יהיה. אז בסוף, כל נתינה היא בעצם גם קבלה.