פסטיבל דוף – מקדש הטראנס של ישראל

דמיינו עולם אידיאלי בו אתם קמים יחד עם אלפי פרצופים מחייכים מול חופי הכנרת, מוקפים בהרים מדהימים, עולם קטן שמלכד אתכם לשלושה ימים של פסטיבל מלא בכל טוב (שאפילו באירופה חולמים על אחד כזה) ממש כאן ליד הבית. חוויה של אושר טהור באי בודד ומנותק כשאת כל זה מחבקת מוזיקה שחודרת לכם עמוק לנשמה.

המקום היחיד בארץ שתוכלו למצוא בו שלוש רחבות מגוונות ומדוייקות מהקשוח והאגרסיבי ועד האינטימי והמחבק, תוכן איכותי עד הפרט הקטן ביותר, עולם שפוי בתוך כל האי שפיות, היחיד שמצליח לאגד תחת הצילייה שלו את כל הפיות והשדונים, הצעירים והוותיקים שבתוך הקרקס הבלתי מוסבר הזה מגלים את עצמם מחדש. עולם שנותן לך מרחב חופשי להתפרע עם תחושה שזהו, הגעת הביתה.

המהדורה של 2018 > פסטיבל דוף 2018

קרדיט תמונת שער: שלומי אילוז.

פסטיבל דוף – מאיפה הכל התחיל

הדוף הוקם על ידי שלושה חברי ילדות בשם שחר זירקין, יובל אבנשטיין, וגיא ברקאי. לאחר שנחשפו השלושה למוזיקת הטראנס בטיוליהם ברחבי העולם, החליטו להביא איתם קו מוזיקלי פסיכדלי, קשוח ומחוספס יותר. החבר’ה עשו את צעדיהם הראשונים בשנת 1995 בעיקר עם מסיבות מחתרתיות ואירועים מצומצמים יותר. בשנים אלו סצנת הטראנס הייתה מאוד קטנה וכללה בעיקר גואה טראנס אך עם הזמן נוצרה קהילה שלמה שהגיעה למסיבות של החבורה בגלל ההיצע המוזיקלי הייחודי שלהם. בהמשך פתחו את הלייבל Doof Records שהפך להיות אחד הלייבלים החשובים ביותר בעולם הטראנס עם רליסים של האמנים מהבולטים בז’אנר. בשנת 2004 יצא לדרך פסטיבל דוף הראשון והשאר היסטוריה.

הקרנף הוא חיית פרא נדירה שמסמלת יציבות, עקשנות ומסירות. הקרנף ‘הולבש’ על הדוף כמנצח, השורד את הקשיים, המכשולים והאופנות המשתנות.

כל כך הרבה דברים השתנו מאז תחילת דרכו של הפסטיבל וכל כך הרבה גלגולי חיים עברו ברחבה הזאת שבאמת קשה לכמת במילים אך מה שבטוח זה שעם כמות החוויות והזכרונות הבלתי נשכחים שאנשים אספו משם כבר מהרקיעה הראשונה ברחבה, אפשר בקלות למלא ספריה שלמה. הרבה מהבליינים החדשים לא יודעים זאת אך הדוף עד לפני מספר שנים היה פסטיבל של 4 ימים ו 3 לילות שכתוצאה מלחצים קשים מצד הרשויות והעלויות הכבדות, צמצמו את הפסטיבל ל 3 ימים. התגובה הראשונית מצד הקהל הייתה של אכזבה אך אחרי שהדוף עבר במתכונת החדשה, זה לגמרי הרגיש הרבה יותר מדוייק ונכון בקונסטלציה המדוברת.

הדוף במקורו היה מורכב מרחבה אחת שכללה בעיקר מוזיקת לילה קשוחה ומאוד דומיננטית בזרם הדארק, הייטק והפורסט שמעבר לכוכבים הבינלאומיים שהגיעו לפה בהמוניהם להרביץ את תורתם, את המושכות לקחו אמני הבית של הלייבל ופיונירים וותיקים ממשפחת הדוף כגון Zirkin, UV, Rev, Entropy, Terranoise, Fisheye ואחרים שדרך המוזיקה חסרת הפשרות שלהם הצליחו ליצור בידול מאוד משמעותי בתרבות הבילוי הפסיכדלית הישראלית.

פסטיב דוף – העידן החדש

הפסטיבל התרחב עם השנים ועם ההתפתחות האורגנית של תרבות הטראנס המקומית והעולמית, הצטרפו לפסטיבל ההפקות מגאיה ופגנקה כדי ליצור גיוון מוזיקלי ומרענן שיספק אלטרנטיבה גם לקהלים שמחפשים את הצד הפחות קשוח. בקונסטלציה החדשה, רחבת הדוף אחראית לספק מוזיקת לילה אפלה ובוקר של פסיי טראנס, רחבת הפגנקה משלבת פרוגרסיב, טכנו, אמביאנט ומוזיקת עולם, ורחבת המגאיה מביאה איתה רחבה סולרית שמהווה גם “הילינג זון”- מתחם אלטרנטיבי עשיר בסנדאות ותוכן שמתאים גם למשפחות וילדים, מתחם קולנוע “סינמה דוף” ובמה למוזיקה חיה.

אנחנו חושבים שהדוף שינה פניו בשנים האחרונות הרבה בגלל הצטרפות שתי הקבוצות למשפחה. זו הסיבה העיקרית לדעתנו שכמות המשתתפים בחגיגת האביב הולכת וגדלה משנה לשנה. אנחנו מרגישים שאנחנו עושים משהו טוב ונכון, כנראה שהקהל מרגיש את זה גם.

ההצטרפות של מגאיה ופגנקה כשחקני מפתח בהפקה הייתה צעד אסטרטגי חשוב וסופר אפקטיבי שהוסיף לפסטיבל גוון חדש לגמרי מכל בחינה שאפשר לחשוב עליה, ברמת התוכן המוזיקלי, ברמת האמנות, המיצגים ואווירה שהם מביאים איתם לצד קהל חדש, צעיר ואנרגטי שהכניס חיים חדשים לפסטיבל וקבע רף חדש ברמת החוויה שנוצרת ברחבה מדי שנה.

פסטיבל דוף 2018 – חוזרים הביתה

השנה דוף חוגג 15 ונראה שזה הולך להיות האירוע הכי עוצמתי שלהם עד כה, מכוון שאנחנו חובבי היסטוריה מושבעים, הושבנו את שחר זירקין מהדוף וצוות פגנקה מגאיה לקצת שאלות תשובות על העבר והעתיד, נתחיל עם שחר:

היי שחר, ספר לנו על הדוף הראשון, איך הוא היה?

הדוף הראשון היה הדוף שהפך חלום למציאות. הסתובבנו בפסטיבלים באירופה וחשבנו שגם לנו מגיע משהו כזה בארץ. ואז זה קרה. הפסטיבל היה מוצלח ומרגש ביותר באווירה חמה וחברית.

מה הקשר של הקרנף לפסטיבל?

הקרנף הוא חיית פרא נדירה שמסמלת יציבות, עקשנות ומסירות. הקרנף ‘הולבש’ על הדוף כמנצח, השורד את הקשיים, המכשולים והאופנות המשתנות.

פסטיבל דוף נתפס בעברו בתור פסטיבל עם מוזיקה יותר “אפלה וקשוחה”, מה גרם לכם להתחיל לשלב ז’אנרים אחרים כמו גואה, טכנו וכו’?

הדוף התחיל וממשיך כפסטיבל של מוזיקה פסיכדלית. אנחנו משלבים ז’אנרים שמקבילים ותומכים בפן הזה של המוזיקה. בנוסף יש לנו הזדמנות לחשוף ולהביא את הז’אנרים השונים לקהל שאינו מעורה בתחום.

במה שונה הדוף היום מהדוף לפני עשור?

בשנים האחרונות הרשויות מערימות קשיים והגבלות רבות. הדוף היום הוא פסטיבל בינלאומי עם מבקרים מכל העולם. הוא צבעוני, ויותר מגוון בקהל ובתוכן.

בשביל להכיר את הצד של מגאיה ופגנקה פנינו לחיים הרשברג ואור צור, מהקודקודים של ההפקות המדוברות:

ספרו לנו את הסיפור מאחורי מגאיה ופגנקה, למה וממה הכל התחיל?

פגנקה התחילה ב-2004 בתור הפקה קטנה של מסיבות חברים מהצפון. לאט לאט המסיבות הלכו וגדלו, גיבשנו זהות מוזיקלית מאד ברורה של פרוגרסיב וטכנו שהולכת איתנו עד היום ותלך איתנו לעד. עם הזמן הבנו שפגנקה זה מה שאנחנו, מי שאנחנו ובקיצור זו הדרך חיים שלנו.

מגאיה הוקמה ממש בשלהי 2012 מתוך תחושת שליחות ואהבה גדולה לסצינת הטראנס בישראל. זיהינו צורך הולך וגדל בעולם הפסטיבלים והמסיבות בארץ שלא קיבל מענה ראוי. הרגשנו שחסר הפן הרוחניערכי והחלטנו לקחת את היוזמה ולצאת לדרך כאשר אנחנו מגובים בשלל אנשי רוח, אומנות ואנשי העולם החדש.

מה גרם לכם לרצות להצטרף למשפחת הדוף?

מגאיה ופגנקה הצטרפו למשפחת הדוף בהפרש של שנתיים. כל אחת מהקבוצות הגיעה עם עולם תוכן משלה על מנת להעשיר את הפסטיבל ולתת לו גוונים חדשים שלא היו בו.

הסיבה שבחרנו להצטרף למשפחת הדוף היא ברורה מאליה. דוף היא משפחה וההיכרות שלנו עם המשפחה הזו הולך המון שנים אחורה. הערכים שלנו משותפים והחיבור היה מאוד טבעי גם לנו וגם להם.

מה מייחד את שתי הרחבות הנוספות, מגאיה ופגנקה ביחס לרחבה הראשית של הדוף?

מגאיה היא קבוצת תוכן. בשנים הראשונות מאז שהצטרפנו למשפחה, שינינו את האקורד של הרוח בפסטיבל. מגאיה הכניסה תכנים מוזיקליים שלא נשמעו לפני כן בפסטיבל הדוף וככה הגדילה את סוג הצלילים והסגנונות שהיו בפסטיבל עד כה. מוזיקה מהעולם החדש, מוזיקה חדשה שעדיין לא קיבלה את מלוא תשומת הלב שהיא ראויה לה. הרגשנו שזה התפקיד שלנו לחשוף את הקהל הדופניקי לסגנונות כמו גליץ’, ברייקביט, מוזיקת עולם, אלקטרופיקה, חפלה ערבית ושלל גוונים מוזיקליים חדשים ומרעננים שלא קיבלו במה. השינוי המיוחל ב-2013 עבר בהצלחה גדולה ולאחר שהתבקשנו ממשפחת הדוף, החלטנו להצטרף באופן קבוע.

בשנים הראשונות של פגנקה, המסיבות נעו על הקו המוזיקלי שמבוסס על מוזיקת דארק וטק טראנס. דוף היו חלק מאיתנו במסיבות הראשונות והחיבור ביננו קרה באופן טבעי לחלוטין. כשהחיבור לפסטיבל נוצר ב 2011 זה היה קסם שהפתיע אפילו אותנו.

למה לדעתך השנה ההיענות מהקהל לפקוד את הפסטיבל היא הרבה יותר חזקה משנים קודמות?

אנחנו חושבים שהדוף שינה פניו בשנים האחרונות הרבה בגלל הצטרפות שתי הקבוצות למשפחה. זו הסיבה העיקרית לדעתנו שכמות המשתתפים בחגיגת האביב הולכת וגדלה משנה לשנה. אנחנו מרגישים שאנחנו עושים משהו טוב ונכון, כנראה שהקהל מרגיש את זה גם.

אחרי שעבר דרך ארוכה, הדוף כיום הוא הפסטיבל היחיד בארץ שפועל לפי ההגדרה הבינלאומית, האירוע הגדול ביותר של פסח מאז יציאת מצרים.

אם עדיין לא שוכנעתם? זה למה אתם חייבים להגיע לפסטיבל דוף השנה…

הדוף הוא הזדמנות לחוות שלושה ימים של ניתוק אמיתי מהטירוף היום יומי, להתפרק ולהתחבר יחדיו, לטעום את טעמו של החופש המוחלט ופשוט להיות מה שבא לנו במרחב העוטף הזה. אין תחליף לצלילה במי הכנרת אחרי עשר שעות של טירוף ברחבה בשביל לטעון מצברים לעוד 24 שעות נוספות ואין שום דבר שבעולם שיכול למלא את הלב בכל כך הרבה אהבה בפרק זמן כל כך קצר.

דוף זה איחוד השבטים, זה הקרקע הנייטרלית שבה מתאגדים כל ההפקות, כל היחצנים, כל האמנים וכל הבליינים, בלי קשר לאיזה “מחנה” הם משתייכים. זה המקום היחיד שבו אפילו וותיקי השבט מתכנסים אחרי שלא ראו רחבה במשך כל השנה (במשך שנים!) ודוף עבורם הוא לגמרי המפלט האחרון לחוות בו משהו אמיתי וטהור ששכחו כבר איך הוא הוא מרגיש.

דוף הוא מעבר לפסטיבל, דוף הוא המצפן של תרבות הטראנס המקומית ולגמרי אחד מההכי בולטים מסביב לגלובוס שמושך אליו תיירים מכל העולם ובכך הופך את הרחבה לכל כך מגוונת שאפילו הפסיכונאוטים הכי מנוסים, יוסיפו “WOW” אחרי שהביט האחרון ישמע.

נתראה ברחבה 🙂

תמונות מפסטיבל דוף

לסקרנים באמת, סרטון נדיר של פסטיבל דוף בתחילת דרכו עם ראיונות וצילומים שיגרמו לכם להתרגש, בהבטחה!