מה זה רוע ואיך מנצחים אותו

חשבתי לעצמי… האם אפשר למגר את הרוע בעולם? והאם הדרך הנכונה היא הפעלת כח פיזי? לאחר חשיבה ארוכה על השאלות האלה הנחתי אותן בצד והתחלתי לחשוב על שאלה גדולה הרבה יותר… מהו בכלל רוע? והאם קיים בכלל צדק אבסולטי?

היכן הרוע נמצא ?

סביר להניח שבשום דת או אידיאולוגיה לא נמצא את הצדק האבסולוטי. הצדק לעולם לא ישכון באותו מקום שבו משליטים על ההמון בכח אמונות או השקפות עולם. בעיקר בגלל שמי שעושה את זה תמיד יזדקק לאוייב, למישהו שחושב אחרת. הרי זאת הדרך הקלה ביותר למחוק את האינדיוודואליזם של האנשים, ולהפוך אותם לכח הרסני וחסר שיקול דעת. הדת המאורגנת למשל, נועדה בשביל לשמור כביכול על הסדר בין פשוטי העם. תמה לה התקופה של מלחמות בין האלים הרבים והתחילה תקופה של שפיכת דמים בשמו של האל האחד והיחיד. כל אחד משום מה בטוח שהוא זה שיודע בדיוק מה רוצה האל, וגרוע מזה, את מי שונא האל מלא החסד והרחמים. השטן הערמומי תפס שליטה מלאה בתקופה ההיא. כולם חשבו שהם פועלים על מנת למגר אותו מהעולם אך בעצם כל הזמן ההוא הם פעלו בשמו. אנשים כל כך פחדו מלהבות ומסבל בגהנום שלאחר המוות, שהם הפכו את החיים עצמם לגהנום הזה. תקופה שעשרות אלפי מוקדים עלו בלהבות, אך היא בכל זאת תיכתב בספרי ההסטוריה בתור “התקופה החשוכה.”

הרוע משנה את צורתו

התקופות מתחלפות, ויחד איתן הנורמות החברתיות. אך הרוע הערמומי תמיד ידע להסתגל לתקופה ולסביבה ותמיד מצא דרכים חדשות לפעול. ברגע שהוא יתפוס את האדם הנכון, שיהיה כריזמטי וחזק מספיק, הוא שוב יתעורר לחיים בעוצמתו המלאה. וכאשר האדם הזה יעמוד על הבמה ויצרח באוזניהם של האנשים, ילחץ להם על הנקודות הכואבות, ובסופו של דבר תתעורר השנאה בליבם. תקופה זו גם תחלוף ותשאיר הרבה זכרונות כואבים לבני דורינו, אך האנושות תשכח את כל הלקחים מהר מאד. ברגע שנסגר פרק אחד בהסטוריה, מיד נפתח פרק חדש, הרסני ומסוכן הרבה יותר מהקודם…

מי מנהיג את המלחמות?

מלחמות רבות ממשיכות להתרחש בעולם. זה שצועק את הפקודה “אש” בשדה הקרב, הוא לא יותר מחייל צעצוע על מפה פרוסה בשולחן של אלה שזקוקים לאש הזאת בכדי ליצור קיטור ולנוע למעלה על הרי הכסף שצמחו להם בעקבות המלחמות. זה בעצם הרוע הגדול והערמומי מכולם! בזמן שבני האדם תוקפים ומתגוננים זה מפני זה, ובטוחים בכך שהם מגינים על עמם מפני אלה שרוצים לפגוע בהם, מישהו אחר מחכך בשביעות רצון את ידיו ומתחנן שזה ימשך כמה שיותר. אותו אחד בדרך כלל יראה את פניו בטלויזיה וידבר על הרבה שלום… או שאולי בעצם לא נראה אותו מעולם, כי הוא זה שמושך בחוטים של אלה שאנחנו בטעות קוראים להם “מנהיגים”.

זה לא משנה איך תקרא לעצמך ולמי תסגוד. זה לא משנה איזה דגל תניף ואיזה אימרות תצעק… ברגע שאתה מונע על ידי שנאה, אתה הופך להיות עוד ראש מכוער של הידרת הרוע. בסופו של דבר, גם הראש הזה יכרת, וכל האמונות שבנית על בסיס השנאה, יתפרקו להן. אתה תעריץ את המנהיג שלך אך לא תלך אחריו. הסיבה לכך היא שהוא עצמו לא ילך לשום מקום, אלה ישלח אותך לעשות את העבודה המלוכלת והמסוכנת. מבחינתו אתה תהיה סתם חייל בלוח שחמט. אפילו פחות מזה… בלוח שחמט יש סך הכל 8 חיילים, ואצל המנהיג שלך יהיו עוד אלפים טיפשים כמוך. ואם אתה תחליט להיות מנהיג בעצמך, תזכור שברגע שיגמרו לך החיילים, מהר מאד יעשו לך מט!

איך להתנגד לרוע הזה?

הרוע והאהבה מגיעים מאותו המקור. הם באים מתוך ליבם ומחשבותיהם של בני האדם. לכן הם לא יכולים להתקיים בו זמנית. כל עוד נמשיך להילחם ברוע, הוא ימשיך לצמוח ולגדול. על מנת לבנות עולם טוב יותר, שבו לא יהיה מקום לדיכוי ולסבל, עלינו לחזק את האהבה בליבם של האנשים. אהבה זה כח חזק הרבה יותר מטנקים ומטוסים. הרי לבנות תמיד הרבה יותר קשה מלהרוס. זה אולי נשמע קצת תמים ואופטימי יתר על המידה… איך אפשר לדבר על אהבה בכל רעש הפיצוצים הזה? הסיבה לכך שנראה שהאהבה מפסידה, הוא בגלל שהכח העצום הזה הוא לא כל כך קל לשליטה. יש אנשים שממש לא רוצים שאנחנו נגלה את זה, לכן הם תמיד ימצאו סיבה ומקום בשביל המלחמה הבאה… הדבר הכי טוב שעלינו לעשות במצב הזה, הוא להתחיל מעצמינו. ובשונה ממה שאנחנו תמיד שומעים שעלינו “לשלוט בעצמינו”, פה אנחנו צריכים דווקא לשחרר את עצמינו. האהבה לעולם לא יכולה לשלוט. אל האהבה אפשר להגיע כאשר נשחרר מעצמינו את חוטי הפחד והשנאה שנקשרו אלינו. ברגע שנבין את זה, אנחנו נגיע מהר מאד למסה קריטית של אהבה, ונתחיל סוף סוף לבנות עולם חדש ללא רוע!”